הררי רחל ז”ל

דף הנצחה להררי רחל  ז”ל   (20/12/1913 – 15/03/2004)     (  –  כב אדרב תשס”ד )

שם האב: חיים-שכנא. שם האם: טובה-שושנה. חברת הקיבוץ משנת 1954 רחל נולדה בפולין בשנת 1914, למשפחה יהודית מסורתית. בגיל 14 הצטרפה לתנועת “החלוץ הצעיר”, ולאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, הצטרפה להכשרה עירונית של התנועה, במטרה לעלות לארץ ולחיות בה חיי עבודה חלוציים. בשנת 1938 עלתה רחלה ארצה ויצאה לעבודה בפרדסי השרון. שם פגשה את יצחק, נישאה לו, ויחד החליטו לבנות את ביתם המשפחתי במסגרת שיתופית, קיבוצית. הם היו בגבעת-השלושה, במשמר-הים, ובכפר-קיש שלימים הפך למושב שיתופי. משום כך, החליטו רחל ויצחק לעזוב ולחפש קיבוץ אחר. היות שיצחק קיבל עבודה כמסגר ב”חמי-טבריה” הם פנו לאפיקים להתקבל כחברים. בשנת 1954 הגיעה משפחת הררי לאפיקים, יחד עם שלושת בניהם: אורי, רן ואביחי. רחל השתלבה בעבודה במטבח הילדים, אחר כך עברה לעבוד בקלת, ומשנת 1960, כשהוקם מפעל “חמד” החלה רחל לעבוד בו. היא התמידה בעבודה זו עד שהורע מצב בריאותה ולא יכלה להגיע כהרגלה לעבודה. היא כאבה מאד את הניתוק מהמקום שהיה לה לבית שני. רחל אהבה מאד קיבוץ בכלל ואת אפיקים בפרט. היא הרבתה לבטא זאת בע”פ ובכתב. את יחסה ודעותיה לכל אשר התרחש בקיבוץ, ביטאה תמיד מתוך אמונה שלמה ברעיון הבסיסי מחד, ומתוך רצון לתמוך במילה טובה והבעת הערכה לאנשים הפועלים ברוח זו מאידך. אישה צנועה הייתה רחל. תמיד הסתפקה במועט, ומוכנה לעזור לזולת. גם צמאת דעת הייתה. אהבה לשמוע הרצאות בנושאים רבים ושונים, ותמיד גילתה עניין, השתתפה ושאלה שאלות. השנים האחרונות לא היו קלות לרחל. ללא יצחק שנפטר, ללא הבנים שעזבו, ידעה רחל געגועים ובדידות. בקנאות שמרה על עצמאותה ככל שעמד לה כוחה. משכשל כוחה ונזקקה לעזרה וסעד, דעכו הגוף והנפש, בצנעה ובשקט, עד שכבה נרה והיא נפטרה. בת 90 הייתה במותה. הניחה: בנים – אורי, רן ואביחי. יהי זכרה ברוך.