דף הנצחה לויידה ברוך ז”ל (14/11/1909 – 05/02/2002) ( – כג שבט תשס”ב )
שם האב: שמואל. שם האם: שרה. חבר הקיבוץ משנת 1934 ברוך נולד בשנת 1909 בעייר קרייצבורג על גדות נהר הדווינה שבלטביה. בעיירה חיו יהודים רבים לצד שכניהם הלטבים. אמו של ברוך הייתה עקרת-בית למופת וניהלה ביד רמה את חיי המשפחה בת 7 הנפשות. אביו היה סוחר שנסע בין הכפרים בעגלתו ומכר את מרכולתו. תקופה מסוימת ניסה האב את מזלו באמריקה, אך הבדידות המעיקה והגעגועים העזים למשפחה שהותיר מאחור, החזירו אותו לעיירה הלטבית השלווה. ברוך סיים את לימודיו בביה”ס היהודי שבעיירה ויצא לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. הוא הצטרף לתנועת נוער ולהכשרה ציונית, והתחיל לחוש מחנק בעיירה הקטנה. הוא שאף לחיים אחרים, יפים וטובים ונכונים יותר. הוא רצה להיתנתק מ”פרנסות האוויר” היהודיות והשתוקק אל חיי קיבוץ בארץ-ישראל. הוריו לא ראו בעין יפה את תכניותיו לעזוב את המשפחה ולנסוע לארץ מדברית שוממה, ול”קיבוץ” בלתי ידוע. ברוך היה נחוש בדעתו ובתכניותיו, נפרד מהוריו הבוכים בתחנת הרכבת ויצא לדרך ארוכה ורבת-תלאות, אל ארץ ישראל. ביוני 1934 הגיע ברוך ארצה, ישר לקיבוץ אפיקים, ששכן בחצר-כנרת. שנים מעטות לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה, ורוב בני משפחתו של ברוך ניספו בשואה. כאן, בקיבוץ אפיקים, הקים ברוך משפחה חדשה עם רות רעייתו ושלושת בניהם- איתן, שמואל ואלי. איתם ועם הנכדים והנכדות זכה ברוך למלוא חופניים אהבה ונחת. בשנים הראשונות בקיבוץ עבד ברוך בעבודות שונות, והיה אף נוטר שליווה את נהגי המשאיות בכבישים המועדים לפורענות שלפני קום המדינה. אחר כך הצטרף לעובדי ביח”ר “קלת” בו התמיד בעבודתו 30 שנה. שתי קדנציות היה ברוך מרכז ועדת התרבות בקיבוץ, וכן שימש כעורך העלון. היה איש ספר, פעיל ומעורב בנעשה בקיבוץ, בארץ ובעולם והירבה לכתוב על כך ואף לפרסם את כתבותיו בעיתונים “דבר”, “דבר לילדים”, “במעלה”, ואף בעיתונים בחו”ל. כשחלתה אשתו רות, טיפל בה במסירות ובאהבה, ועמד לצידה לאורך כל התקופה הארוכה, הקשה והמיוסרת. לאחר מותה אזר כוחות והמשיך לחיות חיים פעילים, מלאי עניין ותוכן. הוא השתלב בעבודה בצח”מ ואח”כ ב”סביון”. בעבודה ראה ערך עליון והתמיד בה עד סוף ימיו. ברוך המשיך לתעד בכתב ולהגיב על אירועים שונים שהתחוללו בקיבוץ, צילם במסיבות ובמפגשים חברתיים, העלה זיכרונות מהעבר, והתווכח בלהט, שוב ושוב, בנושאים פוליטיים ואקטואליים. לפתע, כשל כוחו והוא נפטר בשיבה טובה. בן 92 היה במותו. הניח: בנים – איתן, שמואל ואלי, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.