דף הנצחה לוייס שושנה (ז'וטה) ז"ל (02/02/1927 – 04/05/2005) ( – כה ניסן תשס"ה )
שם האב: שמעון. שם האם: מרים. חברת הקיבוץ משנת 1947 ז‘וטה נולדה בפולין בשנת 1927. עיר הולדתה הייתה באזור שהושפע מאד מהתרבות הגרמנית. בת 12 הייתה כשפרצה מלחמת העולם השנייה. בית המשפחה נהרס בהפצצה, והמשפחה חסרת הבית נדדה לוורשה. כעבור זמן קצר הוקם הגטו בוורשה. הצפיפות הייתה נוראה. היה מחסור במזון. היו מחלות והיו גם הטרנספורטים המאיימים. שלוש שנים חייתה ז‘וטה עם הוריה בגטו, ואז, בדרך כלשהי הצליחו להשיג עבורה תעודה של נערה נוצרייה ולהבריחה מחוץ לחומות הגטו. מבית מגוריה ראתה את הגטו בוער באש, על הוריה וכל בני משפחתה. בהפצצות הגרמנים ז‘וטה נפצעה קשה. במצב אנוש הועברה לבית-חולים בקרקוב, שם נותחה והוצא קליע שחדר אל ראשה. אחרי המלחמה, דרך מחנות מעבר בגרמניה, ומחנות מעצר בקפריסין, הגיעה ז‘וטה ארצה לקיבוץ אפיקים. באפיקים בנתה ז‘וטה את ביתה, הכירה את חיים ונישאה לו . באפיקים נולדו שלושת ילדיהם. ז‘וטה השתלבה בעבודה במערכת החינוך. אחר-כך, למעלה מ-20 שנה עבדה בכל-בו. את ביתה טיפחה בקנאות, שמרה אותו תמיד מבהיק ונוצץ בניקיונו. יחד עם חיים טיילו בעולם, נפגשו בנופים קסומים, ביקרו באתרי תרבות מעניינים והתפנקו בטוב שמציע העולם השובע, בניסיון להרגיע גוף ונפש. באפיקים גדלה המשפחה והתרחבה. נולדו הנכדים ואף נין זכתה ז‘וטה לחבוק. עם מחלתו של חיים, ז‘וטה התמסרה לטפל בו. הסבל הרב, הייסורים והכאב ייסרו אותה מאד. לאחר מותו, היא חשה בדידות, אובדן ויגון עמוק. כשנה לאחר מותו של חיים, כשנתגלתה בגופה מחלה ממארת, , לא נותר בה כוח להתמודד, וביום השואה והגבורה נפטרה. הניחה: בנים – חנן ושימי בת – תמי ונכדים. יהי זכרה ברוך.
