דף הנצחה לורד לאה ז”ל (24/02/1910 – 21/03/2005) ( כו שבט תרע”א – יא אדרב תשס”ה )
שם האב: יוסף. שם האם: דיסיה. חברת הקיבוץ משנת 1932 לאה נולדה בעיר דווינסק שבלטביה, בת שמינית במשפחה בת תשעה ילדים. האב עסק במסחר והפרנסה הייתה מצוייה בשפע. אורח החיים בבית היה מסורתי. עד גיל 15 השתייכה לנוער הקומוניסטי. בהשפעת חברים הצטרפה לתנועת הנוער “השומר הצעיר” והחליטה לממש את החזון הציוני ולעלות לארץ ישראל. ב-1932 במסגרת ה”מכבייה” הראשונה, עלתה ארצה, בעלייה בלתי-לגלית. הייתה נחושה בדעתה להגשים את המטרה ולהגיע לקיבוץ. ב-1 באפריל שנת 1932, הגיעה לקיבוץ “השומר הצעיר” מס.ס.ס.ר שישב בחצר-כנרת. שם הכירה את לזר. בחור צעיר, רזה וגבוה. חלוץ אמיתי. לאה העגלגלה והחייכנית, שופעת הומור ושמחת חיים, נשבתה בקסמו. באפיקים הקימו את משפחתם, וכאן נולדו ילדיהם. רוב שנותיה של לאה בקיבוץ הוקדשו לעבודה בחינוך. מהחינוך עברה לעבוד בבית-החולים בקיבוץ. למעלה מ-10 שנים התמידה בעבודה זו ואח”כ, עברה לעבוד ב”חמד”, שם שימשה שנים רבות גם כ”אם-בית”. בשנים האחרונות השתלבה בעבודה ב”סביון”, ונהנתה להתמסר למלאכת הרקמה האמנותית, או לעבודת אריזה נדרשת. מותו של לזר, האיש החזק, הבריא, עמוד התווך המשפחתי, הכה בה מכה קשה וכואבת. היא נותרה אלמנה לאורך שנים רבות אך בדרכה, התמקדה בנקודות האור ושאבה כוחות ממשפחתה, באהבה ובגאווה גדולה. את שנותיה האחרונות עשתה ב”בית אשלים”. הניחה: – בנות – רחל‘ה, רינה והדס בן – אבנר, נכדים ונינים, ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
