ייני פנינה ז”ל

דף הנצחה לייני פנינה  ז”ל   (11/03/1906 – 15/01/2001)     (  –  כ טבת תשס”א )

שם האב: דוד. שם האם: פרידה. חברת קיבוץ משנת 1926. פנינה נולדה בשנת 1906, בעיירה קטנה, פלך פילטבה שברוסיה. הוריה עסקו במסחר. אביה היה ציוני ודיבר הרבה על ארץ-ישראל. לימים, עברה המשפחה לחרקוב שם הצטרפה פנינה לתנועת “השומר-הצעיר”. היא עלתה לארץ בשנת 1925, במסגרת קבוצת חברי תנועת השומר הצעיר מברית המועצות. את הקבוצה קיבל אריה בהיר שהוביל את אנשיה למקום שבתו של הקיבוץ בעפולה. שם, נתקבלו בהתרגשות רבה ובליווי הורה סוערת. החיים באותה תקופה בארץ ובקיבוץ היו קשים ולצד השמחה, ההתלהבות, היה גם עצב. היא החלה לעבוד בחקלאות. אחר-כך עסקה בשירותים, מטבח, כביסה וכיו”ב. כשאר חברי הקבוצה בעת ההיא, עברה פנינה מעבודה לעבודה. את הדחף הראשון לאחוז במכחול הציירים קיבלה פנינה כשראתה את ציוריו של הצייר אהרון גלעדי. קורסי ציור למיניהם, שבמרכזם לימודים אצל מרסל ינקו וזריצקי, סימנו את השביל בו בחרה פנינה ללכת כל חייה. השביל שהתפתל בין נופי הקיבוץ והאזור, מצא את דרכו אל בדי הציור שהמתינו שם לבוא יומם להתגלות, להיחשף ולהיראות. פנינה נאבקה על דרכה כאמנית. הקיבוץ באותם זמנים, התקשה ללוות באהדה אמנים. ציוריה של פנינה הוצגו בתערוכות רבות. היא ביטאה את מעורבותה בענייני החברה הקיבוצית ובעניינים כלליים כאחד. לא מעט תמונות נתרמו למוסדות שונים, ולימים הוענק לפנינה פרס התק”ם ליוצרים. בהיותה בת 78 אוגדו 12 מציוריה בחוברת, שהוצאה לאור על ידי המועצה האזורית עמק-הירדן. אולם להערכה מיוחדת זכתה פנינה כאשר הגיעה לגיל 90, והיא עודנה מחזיקה במכחול הציירים ביד איתנה. תמונותיה כונסו שוב לתערוכה בגלריית הקיבוץ, והביקורת החמיאה, מעבר להתפעלות מגילה המופלג ומצלילותה המיוחדת. את חייה באפיקים לא עברה פנינה לבד. שנים רבות וטובות היה עימה חיים, בעלה ושותפה, וכאן נולדו להם בניהם, עודד, הבן הראשון של הקיבוץ, וליאור. פנינה הייתה אוטודידקטית. ללא מורים, ללא בתי ספר, באה ארצה חסרת-כל מבחינה חומרית, אך עם זאת, בלהט ליבה חיממה את אדמת הטרשים ואת נשמת העמק , ומן החום הזה וודאי קיבלה את כל הידע הנדרש כדי להגשים את מה שהגשימה. הייתה בה תרבות, זיקה לספר, לתיאטרון, לכתיבה, לשירה, למוסיקה ואף למחול. הייתה מלאת אמונה בעצמה ובחזון שראתה לנגד עיניה. פנינה נפטרה במלאת לה 95 שנה. הניחה: בנים – עודד וליאור, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.