דף הנצחה ללוי עידו ז”ל (01/12/1968 – 30/03/2013) ( י כסלו תשכ”ט – יט ניסן תשע”ג )
שם האב: שאול. שם האם: אילנה. חבר קיבוץ אפיקים משנת 1986 עידו, בנם של שאול ז”ל ואילנה, אח צעיר לסלעית. עם חלוף השנים התרחבה המשפחה ונולדו אחיו – יותם, אוריה ואביב. הוא נולד במלחמת ההתשה וחווה גדילה בעתות מלחמה ובשהייה במקלט. כמו שאר בני גילו, המשיך עידו את מסלול חייו בגן שקד ובבית הספר באפיקים ואח”כ בבית-ירח. כנער בפרבר החל לעבוד בבננות. את שנות התיכון העדיף להעביר בעבודה בבננות על פני ספסל הלימודים. במסגרת זו בלט ביצירת קשרים חברתיים רבים, והפך לחלק בלתי נפרד מהענף. בשנת 1987 התגייס לחיל ההנדסה ושירת שירות קרבי בגדוד 605 ברמת-הגולן. עם שחרורו מהצבא בשנת 1990 חזר לאפיקים ולאחר פרק עבודה במשק, נשא אותו ליבו לאוסטרליה הרחוקה. הואיל והוא עבד שם בעבודות מזדמנות, נבצר ממנו להספיק ולטייל. מסיבות אישיות הוא נאלץ לקצר את שהותו באוסטרליה וחזר לאפיקים. אחרי תקופת מה הוא בחר לנסות שוב את מזלו ונסע ליבשת אמריקה. כמו ישראלים רבים עבד בהובלות. לאחר פרק זמן חזר לאפיקים. עם חזרתו למשק השתלב שוב בעבודה בבנות והחל לחפש עיסוקים נוספים כדי למלא את זמנו ואת חייו. הוא לקח על עצמו את ריכוז המתנדבים. בנוסף לכך, לקח לידיו את ניהול הפאב המקומי שזה עתה נפתח ומה שלימים הפך להיות המוסד הקרוי על שמו – “הפאב של קוצי”. הפאב גדל והתפתח והפך למוקד חברתי מרכזי בעמק-הירדן כולו ומחוצה לו. עידו התמקצע כברמן והוביל ופיתח את המקום שהחל להפיק מסיבות, אירועים ומופעים. כפרס על הצלחתו, קיבל עידו הכרה מחברת קוקה-קולה ובגינה נסע לראות את גמר ליגת האלופות. הפאב תרם אף לאירועים המרכזיים בקיבוץ אפיקים בהנהגתו של עידו ובסיוע חבריו. לצד הפעילויות החברתיות והעסקיות, הפך הפאב ל”קן” לזוגות צעירים רבים מהמשק ומחוצה לו. הפאב הפך למקום עבודתו העיקרי ולמרכז חייו. בנוסף – עידו וחברים נוספים חידשו את פני חלקת “החוף של אפיקים” שעל גדות הכנרת. הם שיפצו במו ידיהם את הסירה של אפיקים ופתחו מחדש את חוג הסקי. ליבו הרחב של עידו משך אליו חברים וחברות רבים מכל שכבות הגיל. תחת כנפיו בפאב ובחוג הסקי עברו דורות של בנים ובנות וקסמו האישי שבה את ליבותיהם של רבים. את הידע והניסיון שצבר במהלך השנים, הוא בחר להעביר לחבריו שפתחו את הפאב החדש “דוריס”. בשלב זה עידו הסב את מסלול חייו המקצועיים לתחום המחשבים ורשתות התקשורת. הוא למד ניהול רשתות והפך למנהל הרשת של אפיקים. בין עיסוקיו הרבים בתקופה זו, חידש את אהבתו לרכיבה על אופנוע ואחר-כך גם לג‘יפ ולטיולי שטח. בשנים האחרונות התגלתה בגופו מחלה ממארת. הוא עבר טיפולים רבים ומספר ניתוחים. לאורך כל דרך הייסורים עידו לא התייאש ולא ויתר, ובליווי בני משפחה ועשרות חברים, ניסה לחפש כל מומחה או טיפול חדשני, על-מנת למצות שביב של סיכוי לגבור על המחלה. במהלך טיפולי-היום במחלקה האונקולוגית ברמב”ם הכיר את עידית שהייתה לבת זוגו. במהרה הפכו עידית ומשפחתה לחלק מרכזי בחייו. בהיותו עקשן, גם כאן, הוא התעקש ונלחם עד לרגעיו האחרונים, עד שהכריעה אותו המחלה. עידו נפטר בהיותו בן 44 שנים, כשהוא מוקף בבני משפחתו ובחבריו הרבים. בכך תמו ייסוריו. הניח: אמא – אילנה, אחים: סלעית, יותם, אוריה, אביב ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך.
