דף הנצחה לרבקה לוי ז”ל
23.7.1927-18.4.2024
שם האם: אסטריה
שם האב: יונה
התקבלה לחבורת: 1953
רבקה נולדה בטנג’יר, מרוקו ב-1927 למשפחת דודו.
האם היתה עקרת בית והאב בעל אטליז. משפחה מסורתית לה 8 ילדים, משפחה ציונית שכל ילדיה למדו בבית ספר יהודי. כל האחים עלו ארצה אחרי קום המדינה במסע מאתגר ממרוקו לצרפת ומשם לישראל.
רבקה עלתה לארץ לבדה דרך פעילותה בתנועת נוער. הקבוצה שלה הגיעה להכשרה בגבעת-חיים, שם התגבש הגרעין שעבר לאפיקים ורבקה איתו. הגרעין שלה קיבל משימה להשתתף בהקמת קיבוץ חדש – כפר-עזה, ורבקה עברה לכפר-עזה.
בכפר-עזה פגשה רבקה דודו לראשונה את דוד חזן ובתחילת 1951 הם התחתנו.
דוד היה איש הביטחון של הקיבוץ. ב-17 לאוקטובר 1951, בנסיעה לצרכים ביטחוניים במשותף עם אנשי הביטחון של הקיבוצים סעד ורעים, על כביש הדמים 232, הופעל על רכבם מטען ושלושתם נהרגו.
רבקה, אלמנה צעירה בתחילת שנות העשרים, בהריון עם שימי, הבת הבכורה שנולדה בכפר-עזה. לאחר כשנתיים החליטה רבקה לחזור לאפיקים, כאן נשארו חברים שהכירה.
לפני 71 שנים חזרה רבקה יחד עם שימי בת השנתיים לאפיקים.
באפיקים פגשה רבקה, אלמנת צה”ל, את איזי לוי והם נהיו לזוג.
רבקה ואיזי התחתנו באפיקים, כאן בחרו להקים את ביתם, כאן נולדו הבנות גבי ומלי.
פרק כפר-עזה שני משמעותי בחייה של רבקה היה בשנות ה-60, עם צאת כל המשפחה לשליחות של כשנתיים לעזרת הקיבוץ הצעיר, קיבוץ אותו אימץ בית אפיקים.
באפיקים רבקה עבדה בבית התינוקות יחד עם דבורה’לה יבזורי ז”ל ושושנה שלמון ז”ל, משם עברה לעבוד בפעוטון, או כפי שנקרא באפיקים של פעם ה”שישייה”.
בשנות ה- 60 הייתה סדרנית עבודה, בהמשך רשמה פרק קצר בענף הבישול ומשם עברה למתפרה, שם התמידה לעבוד יום יום, גם כשהיא הרבה מעבר לגיל 70. לרבקה יצא באפיקים שם כאחת “הסרגניות” שעלו אליה לרגל ללמוד.
רבקה, יחד עם נועה בן סירא ונטע וייס, היו “המוהיקניות האחרונות” של ענף גדול וחשוב באפיקים (ענף המתפרות) הן עבדו במתפרה כשכולן שנים מעבר לגיל הפנסיה (בקומה השנייה, שאליה הגיעו עם מדרגות בלתי אפשריות) ושלושתן היו עדות לסגירת המקום.
את רבקה היה ניתן לראות ברחבי המשק רוכבת על אופניה כשהיא בשנות ה-70 שלה ובניגוד למקובל במשק סירבה לקבל קלנועית כל עוד כוחותיה היו עימה.
היא השתתפה במגוון חוגים במכללת הגמלאים “ביתנו”, בהם שילבה בין חוגי אומנות להרצאות עיוניות.
ב-2007 היא זכתה לרגע מרגש כשלנכד שלה אור אמראל (הבן של גבי וקובי) הוענק אות החייל המצטיין של אלוף פיקוד הצפון.
ב-1989 הוענק לרבקה אות ההתנדבות מטעם ההסתדרות הכללית על תרומתה לקהילה.
רבקה טיפלה במסירות ואהבה באיזי, שנאבק שנים במצב בריאות קשה, עד שנפטר ב-2013 בגיל 86.
בשלוש השנים האחרונות עברה לבית אשלים, היו אלה שנים של התמודדות עם מגוון ענייניים בריאותיים לא פשוטים. לאורך כל התקופה הבנות שימי וגבי ליוו אותה במסירות רבה.
רבקה זכתה שהימים האחרונים של חייה עברו עליה בשלווה וללא סבל, עד שנדם ליבה ב-18 באפריל 2024. בת 97 במותה.
70 שנים הייתה רבקה חברת קיבוץ אפיקים.
רבקה אהבה את אפיקים והייתה גאה להיות חברת קיבוץ.
עם הבנות שימי, גבי ומלי, הנכדים, הנינים, המשפחה והחברים – אבל בית אפיקים על מותה של רבקה.
יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור חיינו.
