ליברמן חנה ז”ל

דף הנצחה לליברמן חנה  ז”ל   (20/09/1912 – 27/11/2003)     (  –  ב כסלו תשס”ד )

שם האב: ישעיהו. שם האם: רות. חברת הקיבוץ משנת 1932 חנה לבית סכין, נולדה בעיירה אליטה שבליטא בשנת 1912. בת זקונים למשפחה בת 8 ילדים. האב נפטר בגיל צעיר יחסית. רוב אחיה ואחיותיה היו לרופאים, עורכי דין או אנשי עסקים והתפזרו ברחבי העולם. חנה, הבת הצעירה, הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר”, הייתה למדריכה בתנועה, ונשבתה ברעיון הציוני. לאחר סיום לימודיה בגימנסיה, יצאה להכשרה בלטביה. בהכשרה הכירה את יוסף יזרעאלי, שליח התנועה וחבר קיבוץ אפיקים. הוא שכנע אותה לעלות ארצה וחנה השתכנעה. היחידה מכל משפחתה עלתה לארץ במרס 1931. במאי 1931 הגיעה לאפיקים. באפיקים הכירה חנה את בעלה הראשון, יצחק תבורי, משורר, חלוץ ואיש-רוח, ויחד בנו להם קן משפחתי ונולדו ילדיהם כתריאל וסמדר. חנה עוד הספיקה לבקר את אמה ואחותה שנשארו בליטא. היא ניסתה לשכנע אותן להצטרף ולעלות ארצה. חזרה עם בעלה ובנה לארץ ערב מלחמת-העולם השנייה. האם והאחות לא הספיקו להגיע אחריהם והן ניספו בשואה. תקופת מה אחרי-כן, עם מותו הטרגי של יצחק בעלה, נותרה חנה אלמנה, אם לשני ילדים רכים. לימים, שיקמה חנה את חייה, נישאה לליובה ליברמן, וקיבלה באהבה רבה את שני ילדיו, רן וגדי. בקיבוץ זוכרים את חנה כאקונומית מסורה של “מטבח ילדים”. כחצי יובל שנים התמידה חנה בתפקידה זה. כשיצא ליובה לנהל את בית החרושת קלת בקונגו, הצטרפה אליו חנה, הרעייה המסורה. חנה שאהבה אומנות, פתוחה ליופי ואסטטיקה, אשת חברה ומארחת למופת, ספגה במלוא חושיה את כל מה שהעולם החדש הזה פתח לפניה. עם זאת, הבית היה ונשאר באפיקים, ואליו שמחו לחזור עם סיום השליחות. חנה השתלבה בעבודה במרכזיית הטלפונים שהייתה קשורה ל”קלת”, וגם שם התמידה לעבוד לאורך שנים. בשנותיה האחרונות עבדה ב”חמד”. חנה אהבה את הקיבוץ והייתה גאה בו. היא טיפחה בית חם, אוהב, מקבל ותומך. רן וגדי הפכו לילדיה, אחים לכתריאל וסמדר. עד יומה האחרון שמרה חנה על הופעתה החיצונית הנאה והאלגנטית. לבושה תמיד בטוב טעם. בערוב ימיה זכתה חנה לטיפולם המסור, התומך, האוהב והמחבק של בני משפחתה. הניחה: בן – כתריאל, בת – סמדר, וגדי – בנו של ליובה, נכדים נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.