דף הנצחה למרכוס (לוצ’נסקי) הגר ז”ל (25/05/1937 – 25/02/1992) ( – כא אדר תשנ”ב )
שם האב: חיים. שם האם: גוסטה. עזבה את הקיבוץ בשנת 1957 הגר נולדה באפיקים, בשנת 1937. התחנכה במסלול הקיבוצי המקובל – גן, ביה”ס היסודי ובית-ירח-עם הדשא והוואדי, נעורים והתבגרות – והכנרת שממול. אחרי כן, התגייסה לצבא ושרתה בצוות הפיקוד של מחלקת הנח”ל בשדה בוקר. עם עזיבתה את הקיבוץ, נישאה לאליעזר מרכוס ונולדו להם בניהם, ערן ועמית. למדה באוניברסיטה פילוסופיה. שנים בירושלים עסקה בעניינים שברוח. הגר הייתה מקורבת ושייכת לרוח המקום, קיבוץ אפיקים, גם כשהייתה בירושלים. היא נשאה בלבה כתמונה וכזכרון את הוריה האהובים, חיים וגוסטה. הגר הייתה אדם של ניסוחים צנועים. המילים שהשתמשה בהן, היו כמוה, פשוטות ורהוטות. אותה פשטות פנימית היו בכל משפטיה, בדיבור יומיומי ובשיחות שברוח . הגר לא הייתה צריכה “להתקין” עצמה לבירור שאלות מתחום עולם הרוח. היא פשוט חיה אותן. היה אצלה מיזוג מיוחד במינו של עולם פנימי, עולם של חקירה ולימוד והעמקה אל משמעותם של הדברים עם היומיום, הבית, המשפחה, העבודה, ההתעניינות באנשים סביבה. היא ידעה לחיות כל רגע שניתן במלאות, בשלמות. לא בזבזה אנרגיות נפשיות על אשליות, הכחשות, מרירות או העמדת פנים. הגר חלתה במחלה ממארת. שנים רבות נאבקה באומץ עיקש במחלתה. היא ניסתה לשמור על אורח חיים משפחתי נורמאלי ככל שניתן, ולהתגבר על עייפותה הפיסית. בקור-רוח התמודדה עם טיפולים קשים שהייתה צריכה לעבור. גייסה את מלוא כוחותיה. בראייה נוקבת הכירה במצבה, אך הביעה נחישות ונכונות להתמודד, ולנסות ולזכות ולו גם בעוד מספר שנות חיים, כי אהבה לחיות ולמען החיים הייתה מוכנה לעבור ייסורים קשים. הגר הייתה אדם חושב ורגיש בצרוף נדיר, שאיפשר לה להבין בחוש ולנתח תופעות חברתיות ותרבותיות ולתת להן ביטוי אישי ומקורי. אפיקים ומחלתה היו מקורות מהם ינקה כוח מיוחד, והם איפשרו לה להשקיף מן הצד על עולמנו. היא הצליחה להפוך מגבלה ליתרון, וחולשה לרוח. מה שנראה לזרים כנוקשות, היה למעשה אמונה עמוקה בערכים. היא למדה ולימדה להשקיע את הכוחות רק במה ששווה באמת. שקטה ומאופקת בהופעתה – נסערת בפנימיותה. לחמה על עמדותיה, על האמת שלה, ערה לסבל הזולת, הגנה על הטוב והיפה בחיים הציבוריים ולא חסכה שבטה בביקורת. מאחורי הדמות השקטה, העצורה, המופנמת, עמדה הגר חזקה, בלתי מתפשרת. כזו הייתה בשעות סבל ובכוחה הפנימי הרב שבא לידי ביטוי במלחמת ההישרדות שלה, עד שנפטרה. הניחה: בעלה – אליעזר, בנים –ערן ועמית. יהי זכרה ברוך.
