דף הנצחה לנער סטלה ז"ל (13/02/1922 – 15/10/2000) ( – טז תשרי תשס"א )
שם האב: ברוך. שם האם: ליזה. חברת הקיבוץ משנת 1951 סטלה נולדה בסלוניקי בשנת 1922 שם גדלה וקיבלה את חינוכה. בשנת 1942, בהיותה בת 21, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשיהודי יוון רוכזו בגטאות, גם סטלה ומשפחתה רוכזו עם שאר היהודים בגטו הגדול על יד הרכבת. שם נעשתה "סלקציה". חלקם של היהודים הוצאו להורג מיד וחלקם נשלחו לעבודות קשות. סטלה הגיעה עם משלוח יהודים לאושוויץ. היא הועברה למחנה הניסויים הנודע לשמצה, ל"בלוק-הניסויים" של ד"ר מנגלה. ל"בלוק" נלקחו נשים צעירות, והוזרקו להן זריקות כדי לגרום לעיקורן. בדיקות דם ניסוייות נלקחו מהן ובנוסף התעללו בהן. מהבלוק בו סטלה שהתה נלקחו נשים לניתוחים ניסויים. היא הייתה אחת משתי נשים יחידות ששרדו וניצלו בנס. כל שאר הנשים שנותחו בניסוייו של ד"ר מנגלה נפטרו. סטלה ניצלה במשך זמן רב רק הודות לכך שהייתה עובדת מעולה. מאושוויץ נשלחה סטלה בינואר 1945, בחורף קר ואכזרי ל"צעדת המוות" על אדמת גרמניה והגיעה למחנה הריכוז "רוונסבריק" שהיה אחד ממחנות הריכוז הרצחניים ביותר בגרמניה. אחרי-כן הייתה במחנה הריכוז "מלחוב". את הכל שרדה סטלה בגבורה עילאית ובאומץ רב. בתום המלחמה חזרה סטלה לסלוניקי שם פגשה את יוסף-פפו ונישאה לו. בדרך נס היא הצליחה להרות ולהביא תינוק לעולם כשנולד בנה היחיד אלי. בכך התממשה משאת נפשה והיא הפכה לאם ולא הייתה מאושרת ממנה. בשנת 1950 הצטרפו סטלה ופפו לקיבוץ אפיקים יחד עם בנם הפעוט. היא הייתה מסופקת בעבודתה, הן בטיפול בילדים והן בעבודתה במתפרה. בשמחה ובמאור פנים היא תיקנה את בגדי החברים והחברות והייתה שלימה ומאושרת מבחירתה לחיות בקיבוץ. היו לה סיפורים משעשעים על קליטתה בקיבוץ בימים הראשונים ואפיינו כל-כך את תמימותה וטוב-ליבה. סטלה הייתה גאה ומאושרת במשפחתה החמה והאוהבת, כשבעמל וסבל רב זכתה בה. לא היה קץ לאושרה כאשר בנה היחיד הקים משפחה ונולדו הנכדים שנהיו דור ההמשך וניצחון מוחץ ומתריס כנגד הצורר הנאצי וחייליו שעשו הכל כדי "לגדוע" את יכולתן של נשים ללדת, לבנות משפחות ולזכות להמשכיות דורית. הניחה: בעל – יוסף-פפו, בן – אלי, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.