דף הנצחה לעלי פנינה ז”ל (10/04/1922 – 28/04/2012) ( כד ניסן תרפ”ג – ו אייר תשע”ב )
שם האב: יהושוע שם האם: חיה חברת הקיבוץ משנת 1943 פנינה נולדה לפני 90 שנה, להוריה חיה ויהושע לבית סופר. דור שישי בארץ. משפחה דתית שגרה בירושלים, בשכונת “בית ישראל” בפאתי “מאה שערים”. בהיותה בת 10 נפטרה אימה. האב שלא היה בכוחו להחזיק את משפחתו, העביר את פנינה לכפר-הנוער “מאיר שפיה”. החינוך במקום היה מכוון להגשמה חלוצית ופנינה השתלבה בגרעין שאמור היה להקים קיבוץ חדש בישראל. סדר-היום בשפיה היה עמוס מטלות בתחומי הלימודים, העבודה והחברה ופנינה הייתה מאושרת. היא סיפרה שהחיים בשפיה היו השנים היפות ביותר בחייה. הגרעין אליו השתייכה פנינה יצא להכשרה בחדרה כשמזכיר הגרעין, בוגר שפיה, היה יחיאל עֵלִי. הקשר בין החניכה ומזכיר הגרעין התהדק ובשנת 1943 נישאה פנינה ליחיאל. יחיאל שלא האמין ביכולתו של הגרעין לממש את ייעודו, רצה להצטרף לקיבוץ קיים ומבוסס והזוג הצעיר פנה למזכיר קיבוץ אפיקים, אליק שומרוני, בבקשה להתקבל בו לחברות. אליק אישר את הצטרפותם של השניים לקיבוץ. פנינה הגיעה ראשונה והקדימה במעט את הגעתו של יחיאל . לאחר זמן מה הצטרף אליה יחיאל ויחד הם זכו לקבלת פנים חמה ומרגשת, וכך החל הזוג הצעיר את השתלבותו וקליטתו המוצלחת באפיקים. פנינה השתלבה בעבודה במטבח ובחדר-האוכל והייתה מאושרת. מיד רכשה לה חברות טובות בזכות הקסם האישי וטוב-ליבה הכובש. הזוג הצעיר בנה את ביתו באפיקים וכאן נולדו ילדיהם – גבריאלה, צפרירה, אורית, שלומית והתאומים שי ושחר. פנינה עבדה באקונומיה, בבישול ובמשמרת. כ-10 שנים עבדה בחדרי-חולים, ואח”כ במחסן ומשם עברה לעבוד בכל-בו. לאחר מכן עברה לעבוד ב”חמד”, באותה התלהבות ומסירות שאפיינו אותה תמיד. בשנים האחרונות השתלבה בעבודה ב”סביון”, בשמחה, בהנאה רבה ובהכרת תודה על כל הטוב שנפל בחלקה. בכל מקום בו עבדה התבלטה בחריצותה, ולא פחות מכך, במאור פנים וביחסי חברות. התכונה שאפיינה אותה יותר מכל הייתה היכולת לראות תמיד את הטוב והיפה בכל דבר ועניין. היא התברכה בשפע של אנושיות, רגישות וחמלה לזולת, אותם נידבה ביד רחבה. במיוחד הייתה קשובה לצרכיהם של אנשים ש”בשולי הדרך”. היא אימצה אותם, הזמינה אותם אל ביתה, אירחה להם לחברה כשהיא עוזרת, דואגת ומסייעת להם בטבעיות גמורה וכדבר המובן מאליו. העוגות הטעימות שאפתה מצאו דרכן לשמח לב כל אחד ואחת, ונעלי-הבית אותן סרגה לתינוקות שנולדו, שימחו את ליבות הוריהם. מחלתו ומותו של יחיאל הותירו את פנינה אלמנה לאורך עשרות שנים. האבידה הייתה כואבת אך פנינה לא נפלה ברוחה והמשיכה להיות אם וסבתא טובה למשפחתה וחברה טובה לקרובים ולרחוקים. גם כשבריאותה התרופפה ידעה פנינה לשמור על אופטימיות ולא לוותר. זמן קצר טרם פטירתה, זכתה פנינה לחגוג יום הולדת 90 כשמשפחתה הגדולה סובבת ועוטפת אותה באהבה, בחום ובכבוד, ולא הייתה מאושרת ממנה. הניחה: בנות – גבי, צפי, אורית ושלומית ובנים – שי ושחר, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.
