פורת עליזה ז”ל

דף הנצחה לפורת עליזה  ז”ל   (03/03/1905 – 21/11/2001)     (  –  ו כסלו תשס”ב )

שם האב: יצחק. שם האם: לאה. חברת הקיבוץ משנת 1937 עליזה נולדה בשנת 1905 בליטא, בעיר יורבורג שעל גבול גרמניה. בת זקונים במשפחתה. אביה ניחן בנפש של אמן ושמו הלך לפניו כמצייר ציורי קיר על קירות ותקרות במוסדות ציבור ובתי עשירים. גם לנגן בכינור היטיב האב. אמה הייתה תופרת עלית. עליזה למדה ב”חדר”, עברה לבי”ס רוסי וקיבלה העשרה חינוכית מוסיקלית. אחר כך המשיכה את לימודיה בגימנסיה העברית והשלימה את לימודיה בבית המדרש למורים “תרבות” שבעיר הבירה קובנה. בית ההורים היה ספוג מסורת יהודית, אך פתוח לרוח הזמן. המשפחה הייתה פעילה למען החדרת הרעיון הציוני ולימוד השפה העברית בקרב יהודי הסביבה. עליזה השתייכה למפלגה הציונית-סוציאליסטית, והייתה פעילה מאד. בזכות פעילותה הרבה והמסורה זכתה לקבל את הסרטיפיקט המיוחד שהיה תקף גם לבן זוגה, יצחק. בספטמבר 1936 הגיעו עליזה ויצחק ארצה, בעלייה הלגאלית האחרונה. עליזה ויצחק החליטו לבחור בחיי קיבוץ. בתחילה הגיעו לקיבוץ יגור. מיגור יצאו עליזה ויצחק ברכבת העמק לראות את קיבוצי עמק-הירדן. הם חנו בחצר אפיקים בשעת ערב מאוחרת וזכו לקבלת פנים מאירה. אחר כך המשיכו את דרכם לכפר-גלעדי, הקיבוץ שהיה מיועד עבורם, אך זיכרון האור השופע מחצר אפיקים משך אותם חזרה לקבוע על אדמתה את ביתם. הם נישאו ונולדה בתם הבכורה, רזיה. מהר מאד השתלבה עליזה במקצועה כמורה במערכת החינוך. בשנים הראשונות לימדה בדגניה אך משהוקם ביה”ס באפיקים, הייתה עליזה לאחת המורות הבולטות ביותר בביה”ס. מה שאפיין את עליזה היה דיבורה השקט, שפת העברית העשירה, כתיבתה התמה, תכנית התרבות היהודית והכללית שהייתה מוטמעת בה, ומעל לכל המסירות לעבודת ההוראה והחינוך שהייתה עבורה ייעוד ושליחות חברתית ואישית. לימים, משפחתה התרחבה כשנולדו התאומים דוד ויונתן. עליזה זכתה לראות סיפוק רב בחייה לאורך שנים, הן בעבודתה החינוכית והן בחיק משפחתה החמה שגדלה והתרחבה כשהתווספו למשפחה הנכדים. לאחר פטירתו של יצחק, נשארה עליזה “עמוד התווך” של משפחתה, הקרינה אהבה לכל בני המשפחה והם החזירו לה אהבה. בשנים האחרונות חלתה עליזה, גופה הלך ונחלש, אך ברוחה שאבה כוח מהקשר המשפחתי החם שהגן עליה ונסך בה תחושת בטחון שהמשפחה תהיה תמיד לצידה, מסביבה ולמענה. עליזה נפטרה בהיותה בת 96 . הניחה: בת – רזיה, בנים – דוד ויונתן, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.