דף הנצחה לפורת רבקה ז”ל (01/02/1912 – 01/11/1987) ( יג שבט תרע”ב – ט חשון תשמ”ח )
שם האב: אברהם. שם האם: רחל. אמו של יעקב פורת ז”ל רבקה נולדה בעיר לודז‘ שבפולין בשנת 1912. הבית היה בית יהודי מסורתי בעל זיקה חזקה לציונות. בשנת 1932 עלתה ארצה. רבקה בת ה-20 חיפשה עבודה ומצאה אותה בפרדסי נס-ציונה, שם הכירה את בעלה אבא פורת, שהיה כבר 8 שנים פועל-חלוץ שעבד אף הוא בפרדסים. הם נישאו, ובשנת 1935 נולד בנם הבכור יעקב. בשנת 1944 נולדה בתם אורה. רבקה הייתה פעילה מאד בנס-ציונה. במפלגה, במפא”י של אז, בארגון אמהות עבודות, בארגון באזארים ומפעלי-צדקה שונים. לכל מצאה זמן. ביתה היה חם ופתוח וידידיה היו רבים, אך בעיקר הייתה חשובה לה המשפחה. קשריה עם כולם היו הדוקים לאורך כל השנים. לאפיקים הגיעה עם בעלה כדי להתאחד עם יענקל‘ה, בנם הבכור האהוב, ורבקה התלהבה מהאפשרות לחיות בקיבוץ ולהיות חברה בו. בקיץ 1956 הגיעו לאפיקים רבקה ואבא עם בתם אורה שהייתה אז בת 12 . רבקה נכנסה לעבודה במחסן-הבגדים ועבדה ב”פינת-התיקונים” 31 שנים. מדי פעם התייצבה לעבודה במטבח, או לגיוסים בפרדס ובכרם. העבודה הייתה בשבילה ערך עליון, וטוב-ליבה לא נתן לה לסרב לבקשות החברים או לדחותם. משברים רבים עברו על רבקה באפיקים. אבא פורת בעלה נפטר כשש וחצי שנים לאחר בואם לקיבוץ. לאחר מכן נפטר יצחק פורת, אחיו של אבא, שדאג לה לאחר התאלמנותה בכל חום ליבו ומסירותו, אך המכה הקשה ביותר ניחתה עליה עם מותו של בנה יענקל‘ה ז”ל. למרות הכאב והצער ידעה רבקה להעניק חום ואהבה, להגיש עזרה בזמן הנכון, להתעניין ולחשוב על הזולת, אפילו בימיה האחרונים. היא ידעה להעריך את הטיפול המסור והיחס החם שזכתה לקבל מצוות בית-החולים ושם אף הסתיימו חייה, בהיותה בת 75 . הניחה: בת – אורה, נכדים, נינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.