צחורי שושנה ז”ל

דף הנצחה לצחורי שושנה  ז”ל   (28/07/1927 – 03/02/2001)     (  –  י שבט תשס”א )

שם האב: דוד. שם האם: רחל. חברת הקיבוץ משנת 1957 שושנה נולדה בשנת 1923 במצרים, והייתה אחת מ-9 אחים ואחיות. במצרים השתייכה שושנה לתנועת “העברי הצעיר”, ואת חינוכה קיבלה בבית-ספר יהודי ששפת הלימוד בו הייתה השפה הצרפתית. שושנה עלתה לארץ ממצרים בשנת 1956. מעבר ישיר ממצרים לישראל לא היה אפשרי בעת ההיא והיה עליה להגיע קודם כול לצרפת, ורק משם ניתן היה לעלות לישראל. לקיבוץ אפיקים הצטרפה בשנת 1957 וכאן, לאחר שנישאה לאפרים ז”ל, נולדו שני בניה, אבי ואלעד. אביה של שושנה נולד בירושלים העתיקה, ולמצרים עבר בגיל 17 שם נישא ושם נולדו ילדיו. בשנת 1957 עלה אף הוא לישראל עם רעייתו כדי לחיות באפיקים ליד בתם שושנה ובנם אליהו הלחמי. באותם ימים בהם הצטרפה שושנה לאפיקים, שהה באפיקים ה”גרעין המצרי” בהכשרה. שושנה חשה עצמה קרובה אליהם, וקירבה זו הקלה לא במעט את קליטתה בקיבוץ. במרבית שנותיה עבדה שושנה ב”מטבח אפיקים” או כפי שנקרא מאז ומתמיד ה”בישול”. תנאי העבודה במטבח לא היו קלים ונוחים, אך מי שעבד במחיצתה של שושנה בתורנויות במטבח, יכול היה לשמוע אותה מביעה לא פעם אכזבה מכך שעבודת המבשלות לא זכתה להערכה ראויה. כמו כול צוות עובדות הבישול, נטלה שושנה חלק בהכנת מנות למאות האוכלים בחדר-האכילה, ותמיד הרבתה לספר על המאכלים הביתיים שטעמם היה שמור עימה מאז ימי ילדותה. ואכן, שושנה באה ממסורת של חיי משפחה מלאים. אביה שהיה במצרים בעל בית-חרושת לרהיטים, ניהל בית דתי מסורתי, ואורח החיים הקיבוצי חילוני, הכביד על שושנה לא במעט. היא הייתה שבה ומתארת את החיים בביתה במצרים בערגה ובגעגועים עצומים. היה ניכר בה שהיא חשה בכל נימי נפשה, כי בעלותה ארצה והצטרפותה לקיבוץ, התחולל בחייה שינוי גדול שתבע ממנה מחיר אישי כבד. למרות כל זאת, עשתה שושנה מלאכתה נאמנה, ידעה להתבדח ולספר סיפורים מעניינים. בשנותיה האחרונות עבדה שושנה בחמד אך קודם לכן עבדה 4 שנים בחדרי-חולים. שושנה נפטרה ממחלה קשה. כחודש ימים התמודדה עם קשיים שהלכו וגברו, עד שליבה לא עמד בעומס ונדם, והיא בת 74 . הניחה: בנים – אבי ואלעד, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.