קורין הינדה ז”ל

דף הנצחה לקורין הינדה  ז”ל   (19/01/1905 – 27/04/1986)     (  –  יח ניסן תשמ”ו )

שם האב: פנחס. שם האם: פנינה. חברת הקיבוץ משנת 1927 הינדה נולדה בעיר ברסטצ‘קה שבאוקראינה בשנת 1905, שם למדה ב”חדר”. הבית היה חצי חילוני וחצי מסורתי. בהיותה בת 8 עברה המשפחה לדובנה, שם סיימה את לימודיה בגימנסיה. בגיל 16 הצטרפה ל”השומר הצעיר”, ובאפריל 1926 עלתה לארץ-ישראל. היא הקדימה את דוסיה בעלייה לארץ, מכיוון שרצתה להוכיח שהיא עצמאית וזוכה בסרטיפיקט בזכות עצמה. היא חיכתה לדוסיה בפלוגת ג‘דרו של הקיבוץ-המאוחד, וכשהוא עלה, לאחר מספר חודשים, עברו ביחד להכשרת משמר-העמק, שהייתה בעין-גנים. בעקבות ויכוחים רעיוניים ומחלוקות עם צרכיו ודעותיו של הקיבוץ הארצי, החליטו להצטרף לקיבוץ השומר הצעיר הרוסי. בשנת 1927 עברו לעמק-הירדן, לראשית הריכוז של הקיבוץ, ברפת של חצר-כנרת. עבדה בבניין, בחדר-האוכל, בנהריים ובגן-נוי. היא לא הייתה מעורבת בפעילות ציבורית, אך פעמים אחדות נבחרה ל”ועידת-הפועלות”. באפיקים, הקימו הינדה ודוסיה משפחה ענפה. נולדו להם בנותיהם – רותה, רחל, עפרה ורמה, ובן הזקונים – אברהם. בשנת 1951 נכנסה לעבוד במשרדי-קלת עקב מחלה. מאז גדלה עם המפעל. העבודה התרחבה מאד, והוכנס מחשב. הינדה המשיכה לעבוד ברישום הוצאת סחורות וחשבונות, וקיוותה להמשיך לעבוד כל עוד כוחה במותניה, ואמנם, היא קיימה מה שהבטיחה לעצמה. מכה קשה ניחתה על הינדה והמשפחה כולה כשהבן אברהם נהרג במלחמת יום-הכיפורים. לאחר מספר שנים, נפטר דוסיה. יגון וצער עמוק, תחושות חסר ובדידות הציפו את הינדה וייסרו אותה מאד. חומות הגנה שבנתה לעצמה לימי כאב – נסדקו. היא הירבתה לפקוד את בית-הקברות, עד שבאחד מביקוריה, בדרך מבית הקברות הביתה, התמוטטה ונפטרה, שנתיים לאחר מות בעלה דוסיה. הינדה דיברה הרבה על המוות, על בית-הקברות, על בדידותו של הנשאר. עתה מצאה לה מנוחת-עולמים ליד קברו של בעלה האהוב, דוסיה. הניחה: בנות – רותה, רחל, עפרה ורמה, נכדים ונינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.