דף הנצחה לקלדינצקי יהודית (יודיה) ז”ל (17/07/1907 – 24/01/1977) ( – ה שבט תשל”ז )
חברת הקיבוץ משנת 1932 נולדה בסמורגון, פלך וילנה, רוסיה, בבית ציוני, אך רחוק ממסורת יהודית. הצעירה בין ארבע בנות-שמפחה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיעו עם זרם הפליטים אל ארזאמאס, ישוב טאטארי על-יד קאזאן. אבי-המשפחה נטש את מקצועו – רפואת-שיניים – ופתח בית-חרושת לבורסקאות. אחרי המהפכה הבולשביקית נאלצו לעבור למוסקבה. סבלו רעב ומחסור. ב-1912 עברו לחארקוב. נפגעה מן האנטישמיות של הסביבה. יחד עם אחותה רעיה הצטרפה ל”מכבי-הצעיר”, שהפך אחר-כך ל”השומר-הצעיר”. ההורים לא התנגדו, למרות ידיעתם שהן פועלות במחתרת. למדה בבית-ספר סובייטי. השלימה השכלתה בחוגים ובקריאה עצמית. הצימאון לדעת ולקריאה רב היה. עם התגברותה גברה פעילותה בתנועה. לאחר שנשלחה להדרכה במינסק – נאסרה. דרך בתי-סוהר רבים הגיעה אל מקום-גירושה בצפון-אוראל. לאחר שלוש שנים ב”גירוש” קיבלה רשות לעלות ארצה. הקשרים החברתיים והתנועתיים הביאוה אל קיבוצנו. מיום הגיעה לקיבוץ (בחצר-כנרת) ועד יומה האחרון – לא התאכזבה בדרך-החיים שבחרה בה. עבדה שנים רבות בנגרות, ה”נגרית” היחידה בקיבוצנו. מהמטפלות הראשונות בבית-ספרנו. שמרה על קשרים טובים עם חניכיה, גם לאחר שבגרו, והצטיינה בשיתוף-פעולה עם חבריה לעבודה. עבדה במחסן האספקה והמכולת כקניינית. עם הקמת ה”כל-בו” – חברה אל צוותו עד מחלתה האחרונה. פעילה בחיי-הציבור – באסיפות ובועדות שונות. ישרה וחברית. נפטרה לאחר ניתוח. הניחה משפחה – אברהם (אביק), ובנים: רינה, ארנון ורבקה, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
