דף הנצחה לרומנו ברטה ז”ל (21/06/1911 – 19/10/1990) ( – ל תשרי תשנ”א )
שם האב: אלברט. שם האם: לונה. חברת הקיבוץ משנת 1944 ברטה נולדה בחודש יוני 1911 בעיר סארייבו שביוגוסלביה. אביה היה איש אמיד, מראשי הקהילה היהודית בעיר. בגיל 9 נשלחה עם אחותה לפנימייה יוקרתית לבנות. עם תום לימודיה בפנימייה, שבה לסארייבו ולמדה שלוש שנים בסמינר למורות. באותה עת, בהיותה בת 17, נתיימתה מאימה. בגיל 22 נישאה לפרופ‘ אליאס אשכנזי והפכה לעקרת-בית. בגיל 28 נולד בנה הבכור, צבי. בדיוק שנה לאחר מכן, פרצה מלחמת העולם השנייה. במאי 1941 פלשו צבאות גרמניה ליוגוסלביה והחלו רדיפות יהודים, שעברו סלקציות ונשלחו למחנות ריכוז. בעלה הצליח להשיג אשרת מעבר בלתי-ליגלית לברטה ובנה, ולהבריחם לעיר ספליט, שלחוף הים האדריאטי, כשהוא מתכוון לבוא אחריהם. אולם, הוא נתפס ע”י הגרמנים, נשלח למחנה השמדה, ומאז לא ראו עוד את אבי המשפחה. כשהגיעו הגרמנים לספליט, החלה ברטה בדרך הנדודים והבריחה, והצטרפה עם בנה הקטן, לכוחות הפרטיזנים של טיטו, שפעלו והסתתרו ביערות. בשנת 1943, הצליחה לעלות על ספינה רעועה שהובילה פרטיזנים פצועים, לעיר בארי באיטליה, שהייתה כבר משוחררת ע”י הבריטים. שם עבדה ברטה כדי לפרנס את עצמה ואת בנה, בעבודות שונות. באפריל 1944 הגיעו נציגי הבריגדה היהודית לבארי ושכנעו אותה עם ניצולים אחרים, לעלות לארץ-ישראל. בבארי, היא הכירה את בעלה לעתיד, יעקב רומנו, שהיה פרטיזן משוחרר, ואחרי שקיבלה ידיעה מהימנה כי בעלה הראשון נרצח ע”י האוסטאשים במחנה ההשמדה יסנובאץ’ שבקרואטיה, התחתנה עם יעקב רומנו, ויחד איתו ועם אחותו קלרה ובנה צבי, עלו לארץ-ישראל. אחרי שהות קצרה במחנה בעתלית, במאי 1944 הגיעו לקיבוץ אפיקים. לאחר חבלי קליטה לא קלים, נקלטה והחלה לעבוד עם ילדים קטנים שמאד אהבה, ויצרה איתם קשרים שנמשכו שנים ארוכות. כאן נולדו שני בניה מיעקב, אריה ואברהם. ממש כשהחלו חייה משתקמים מחדש , החלו בעיות בריאות. תחלואים שונים תקפוה, כשהמכה הסופית הייתה עיוורון מוחלט, בו הייתה שרוייה בחמש-עשרה השנים האחרונות לחייה. למרות כל מכאוביה, לעולם לא התאוננה. תמיד הייתה אופטימית וערה למתרחש בקיבוץ. רבים היו ידידיה. הייתה אישה מקובלת ואהודה. כשנפטר בעלה יעקב, איבדה ברטה סופית את עולמה והייתה שרוייה בדיכאון עמוק עד יומה האחרון, בו נפטרה כדרך צדיקים, בערב שבת. הניחה: בעל – יעקב, בנים – צבי (צ‘ירי), אריק ואברהם, נכדים, ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
