רונן בלהה ז”ל

דף הנצחה לרונן בלהה  ז”ל   (29/05/1909 – 29/04/2009)     (  –  ה אייר תשס”ט )

שם האב: צבי. שם האם: רחל. חברת הקיבוץ משנת 1942 בלהה נולדה בשנת 1909 ביפו, בנווה-שלום. בת שלישית למשפחה בת 8 ילדים. משפחה מן “הישוב הישן”, חרדית, שהתמודדה כל השנים עם קשיי פרנסה מעיקים. במלחמת השחרור, הוגלתה המשפחה למצרים, בהיותם מוכרים כנתיני רוסיה. באלכסנדריה, למדה בבי”ס עברי כשאחיה הבנים לומדים ב”חדר”. בתום המלחמה שבה המשפחה לארץ. מלחמת בלהה שמעה על תנועת “הנוער העובד” והחליטה להגיע לשם למרות התנגדות הוריה. במסגרת התנועה יצאה לעזרה לכפר הנוער “בן-שמן” והתקרבה לקבוצה שהתעתדה להקים את קיבוץ נען, הקיבוץ הראשון של “הנוער העובד”. מחלת שחפת שתקפה אותה, ניתקה אותה מהתנועה. באותה תקופה הכירה את ראובן שעבד עם אחיה בעסק של “עגלות ילדים”. הקשר ביניהם הבשיל לנישואין אך התנאי של בלהה היה לעבור ולחיות בנען. בשנת 1928 הם הגיעו לנען. שם נולד בנם בכורם חגי ז”ל. לימים, החליטו בלהה וראובן לעזוב את נען, על רקע אידיאולוגי , ולעבור לקיבוץ אחר. בשנת 1942 הם הגיעו לאפיקים ובנו כאן את ביתם, והפעם לתמיד. כאן נולדו בנותיהם. באפיקים עבדה בלהה במכבסה, במחסן, ובתפקידי מזכירות שונים. אך בעיקר הייתה מטפלת ומחנכת של חברות נוער. היא הייתה “האימא” של קבוצת הנוער “שיבולת”. הם השיבו לה אהבה וזכרו לה חסד נעורים לאורך כל השנים. בלהה הייתה קנאית לשפה העברית, ותקופה ארוכה עסקה בהנחלת השפה לחברים ולעולים חדשים, בנוסף, כיהנה בלהה בתפקיד רכזת התרבות באפיקים. נפילתו הטראגית של הבן הטייס חגי בתקופת מלחמת ההתשה, הייתה מכה אנושה למשפחה. מתוך כאב עמוק, התמסרו בלהה וראובן, הסבתא והסבא, לגידול נכדיהם היתומים מאב, אף פעם לא הרשו לעצמם להתעייף. כשחלה ראובן, טיפלה בו בלהה במסירות אין-סופית. לאחר מותו, נותרה לבדה להתמודד עם הזקנה והבדידות ובגידת הגוף. הבנות עשו ככל יכולתן להיטיב עימה, לעודד, לתמוך ולחבק באהבה וחום. ביום העצמאות, בתום יום הזיכרון לחללי צה”ל, תם סיפור חייה של בלהה. מאה שנות מאבק, יצירה, אמונה ואהבה הסתיימו. הניחה : בנות – חנה ויעל. נכדים, נינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.