שלח תמר  ז”ל

דף הנצחה לשלח תמר  ז”ל   (30/05/1905 – 20/07/1986)     (  –  יג תמוז תשמ”ו )

שם האב: טוביה. שם האם: דבורה. חברת הקיבוץ משנת 1943 תמר נולדה בשנת 1905 בפולטבה שבאוקריאנה. החלה ללמוד עברית בגיל חמש וחצי, כשלמדה ב”חדר” שהוקם בעיירה. אחר-כך עברה ללמוד בגימנסיה רוסית אך גם שם המשיכה ללמוד עברית עם מורה פרטי שהיה בא לבית המשפחה. הבית היה תרבותי ורחב אופקים. אביה היה עורך-דין ובבית הייתה ספרייה גדולה, בעיקר קלאסית. אחיה הגדול היה במאי וקריין והיה למשפחה מנוי קבוע לתיאטרון ולקונצרטים. כל בני המשפחה למדו לנגן בפסנתר. בהיותה בגימנסיה, למדה תמר גם בסטודיו דרמטי והצטרפה לתנועת “הנוער הלאומי”. תמר קראה עברית ולמדה הרבה על ארץ-ישראל מעיתונים שהיו מגיעים מהארץ. בתנועת הנוער ניהלה חוג דרמטי. בעקבות פעילות זו נאסרה 4 פעמים ואחר-כך נשלחה לגירוש, ישבה בבית סוהר בטשקנט ומשם הועברה לאשחבד שבגבול פרס. בתום תקופת הגירוש הוחלף המאסר ברישיון עלייה ובשנת 1927 עלתה תמר לארץ-ישראל. אברהם בעלה עלה לארץ שנתיים אחריה והם התגוררו בתל-אביב. שאלת המעבר לקיבוץ חזרה ועלתה ונדחתה מפעם לפעם. 6 שנים עבדה תמר בבית-חרושת ואחר כך בארגון ותרבות מטעם מועצת פועלי תל-אביב-רמת-גן. כשהתחיל הפילוג במפא”י והתהווה הסדק של סיעה ב‘, החליטו סופית לעבור לחיות בקיבוץ, ומכיוון שבאפיקים היו להם חברים רבים, ביקשו והתקבלו לאפיקים בשנת 1943 . באפיקים מצאו את ביתם ונולדה בתם היחידה דליה. בבואה לאפיקים עבדה תמר כמטפלת. מספר פעמים ריכזה תמר את ועדת-התרבות ועסקה בבימוי הצגות ובכתיבה בעלוני הקיבוץ. יצאה לפעילות בתנועה בנושאי תרבות. בשנת 1965 תמר קיבלה על עצמה את האחריות לספריית הקיבוץ. היא ראתה בתפקיד הספרן תפקיד מדריך ומחנך. היא חשבה שהספרן צריך לכוון את קריאת החברים , צריך להכיר ולהמליץ לנער ולמבוגר מה כדאי וראוי שיקרא, ולשכנע לקרוא ספרות קלאסית חשובה ויפה. בשנים האחרונות, בעקבות מחלה קשה, הסתגרה תמר בביתה ונעזרה בטיפולו המסור של אברהם בעלה. הניחה: בעל – אברהם, בת – דליה. יהי זכרה ברוך.