דף הנצחה לתדמור גדעון ז”ל (12/07/1930 – 25/12/1989) ( – כז כסלו תש”נ )
שם האב: אפרים. שם האם: רעיה. חבר הקיבוץ משנת 1948 גדעון נולד בקיץ 1930. ילדותו עברה בפרדסי כפר-סבא. בגיל 8 הגיע גדעון עם הוריו רעיה ואפרים לקיבוץ אפיקים. הייתה זו ילדות בתקופה סוערת והרת-גורל בה התחילו להתממש המהפכה הציונית והמדינה שבדרך החלה להתהוות. בתוך כל אלה צמח הנער וגילה כשרון נגינה. הכלי האהוב עליו היה האקורדיון, עליו הרבה גדעון לנגן בהזדמנויות שונות. בהיותו נער למד במקווה-ישראל, התגייס לצה”ל בגיל צעיר, והשתתף בקרבות של מלחמת השחרור. לאחר השחרור חזר גדעון למשק, השתלב בעבודה בענף הצאן, ומאוחר יותר התחיל לעבוד במכונאות ונהיגה. עשה שנת-שירות בשדה בוקר כנהג של דוד בן-גוריון. אז הכיר את אלה, רעייתו. בתום שנת השירות חזר לאפיקים עם אלה. הם הקימו בית ומשפחה ונולדו להם ארבעת ילדיהם. גדעון עבד במשך כל השנים בנהגות, מקצוע שהתמיד בו במרבית שנותיו. בשנים האחרונות ירד מההגה. בתחילה עבד ב”אסיף” ואחר כך עבר לצח”מ. הוא התקשה להסתגל לעבודה במקום סגור, חסר מרחבים ונופים. היה צמא לדרכים, לתנועה ולהרגשת החופש שבנסיעה. לימים, חלה גדעון במחלה ממארת. הוא נאבק במחלתו עד שנפטר, בסבל וייסורים. גדעון ייזכר כאדם מופנם שהמעיט להביע רגשות. חוש הומור שופע היה לו. הוא ידע לספר בדיחות. איש חרוץ שהתמיד בעבודתו ובעל הכרה פנימית וברורה שאדם חייב לעבוד ולהפרנס. הוא התמיד בעבודתו גם בימי חוליו והשתדל למרות הטיפולים הקשים, להתייצב לעבודה . בימיו האחרונים והקשים, המשיך לשמור על קשר עם משפחתו, ילדיו , ובאופן מיוחד התמסר לנכדיו האהובים. הם היו לו קרן אור ומשענת חשובה, מעודדת ומנחמת – עד שנפטר. הניח: אישה – אלה, בנים: אוהד, גיא, ובנות – אביטל ויעל, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך
