בכר יחזקאל ז”ל

דף הנצחה לבכר יחזקאל  ז”ל   (07/10/1917 – 28/03/1996)     (  –  ח ניסן תשנ”ו )

שם האב: אפרים. שם האם: באיה. חבר הקיבוץ משנת 1945. יחזקאל נולד ביוגוסלביה, בעיירה נובי-פזה,בשנת 1917. בן זקונים להוריו, ואח לחמישה אחים ושתי אחיות. האב שמר על כשרות והבית היה מסורתי וכשר למהדרין. יחזקאל סיים את לימודיו בבית הספר היסודי ועבר ללמוד בבית ספר מקצועי שם למד נגרות ועבד כעוזר-נגר. ב- 1932 עבר לחיות בעיר בלגרד שם התגורר אחד מאחיו. ב-1935 הצטרף לתנועת “תכלת-לבן” וכך החל את פעילותו הציונית. עם פרוץ מלחמת העולם, חזר יחזקאל לכמה שבועות לבית הוריו. כאשר נכנסו הגרמנים לעיר, הספיק לחזור להכשרה בבלה-לוקה, וכך נפרד ממשפחתו ומאז לא ראה איש מהם. כולם נספו בשואה חוץ מאחות אחת ששרדה ועלתה ארצה. בהיותו בהכשרה, הכיר יחזקאל את רבקה ושם הם התחתנו. כאשר נפלה איטליה במלחמה, כל חברי ההכשרה הועברו כפליטים לאיטליה ושם שהו כשמונה חודשים. את הדרך ארצה הם עשו באונייה שהפליגה מאיטליה למצרים, ומשם נסעו ברכבת לארץ, הגיעו למחנה עתלית בו שהו 14 יום, ומשם הגיעו לאפיקים, בשנת 1944. זמן קצר לאחר בואם לקיבוץ, עבר הזוג הצעיר לקיבוץ עין-גב והצטרף לחבריהם מהעלייה היוגוסלבית. לאחר 4 חודשים, הביעו יחזקאל ורבקה את רצונם לחזור לאפיקים. בשנת 1945 הם התקבלו לחברות והשתלבו בחיי העבודה והקהילה, ועם הזמן נולדו שלושת ילדיהם, אפרים רמי ושרי. במלחמת השחרור, בשנת 1948, יצא יחזקאל עם קבוצת אבטחה לאחת הגיזרות של צמח, כדי לשמור על הרכוש שננטש בבתי הערבים שברחו. בנוסף, הוטל עליו ועל חברי הקבוצה להיות מאבטחים ללוחמי צה”ל שאמורים היו לפוצץ את הגשר בדרך לאל-חמה. בעבודה, השתלב יחזקאל בענף הבננות, והיה רכז הענף 20 שנה. אחרי כן עבר לעבוד בלול ולאחר חיסולו, עבר לעבוד ב”קלת”, בנווית ובנגריית הקיבוץ. בין לבין מילא יחזקאל תפקידים. בשנות ה-60‘ היה מרכז ועדת דירות ובשנות ה-70‘ היה מזכיר כוח אדם ועבודה. אהבתו הגדולה לפיתוח גינתו סביב בית-מגוריו הייתה ידועה. חברים לא מעטים באו להתייעץ איתו בשאלות הקשורות לגידול פרחים ועצי פרי והוא ידע תמיד להסביר ולתת עצות טובות ומועילות, במאור פנים וחביבות . יחזקאל השתתף בחוגים שונים אך עיקר התעניינותו הופנתה לחוג ידיעת-הארץ שהעשיר אותו במיוחד. לימים, חלה יחזקאל. הוא הלך ונחלש עד שנפטר, בהיותו בן 79 . יחזקאל ייזכר תמיד כאיש עבודה, מסור ונאמן לעקרונותיו האוניברסאליים שכללו יושר ומסירות, עבודה בכל תנאי, עזרה הדדית וסקרנות תמידית. זו הייתה “הצידה לדרך” שהעניק לילדיו, נכדיו וסביבתו. הניח: אישה – רבקה, בנים – אפרים ורמי, ובת – שרי, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך.