חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ברונטמן יובל ז”ל

דף הנצחה לברונטמן יובל  ז”ל   (04/09/1940 – 23/03/2017)     ( א אלול תש’  –  כה אדר תשע”ז )

 

שם האב: דוד
שם האם: בתיה
התקבל לחברות בקיבוץ אפיקים בשנת 1958 .
עזב: 17.5.1965

יובל או יובל, כמו שקראו לו החברים, נולד להורינו בתיה ודוד באפיקים ב 1940 . יובל גדל בקיבוץ של אמצע המאה הקודמת, עם החינוך המשותף, הלינה המשותפת, והערכים של הקיבוץ הישן של שוויון ושיתוף ברמה הגבוהה ביותר. בבית קיבל יובל ערכים אנושיים נוספים של שוויון ערך האדם, כיבוד הזולת באשר הוא, צניעות ויושר. הערכים האלה ליוו אותו כל חייו. לאחר שירות צבאי כקצין בשריון ועוד שנה בקיבוץ החליט יובל להתחיל את הרפתקאת חייו ולנסות את מזלו בארה”ב. אותם יסודות שניטעו בו בקיבוץ ובבית ליוו אותו גם כשעבר לחיות בניו-יורק, אולי הסמל המובהק ביותר של הקפיטליזם. על אף החיים באמריקה, נשאר יובל עם סוג של תמימות ואמונה בזולת כמעט בלי שום קשר לסביבה בה חי. בנוסף, ניחן יובל בפתיחות גדולה ובחביבות במפגש שלו עם אנשים בכל מקום שהגיע אליו. כשהיה מגיע לביקורים באפיקים היה יורד לבר הישן ומשחק ביליארד, או בעצם,pool כך קוראים לזה באמריקה הוא אמר, עם החברה הצעירים כאילו היה אחד מהם.
זכור לי ביקור שלו באחד מאתרי ההפקה של עמית עתיר, בן הדוד שלנו. עמית נדהם מהמהירות בה יובל קשר שיחה עם אנשי הצוות. תוך כמה דקות הכיר את כולם בשמותיהם ושוחח אתם על ההפקה, על אמריקה ועל כל הנושאים שבעולם. כזה היה יובל.
יובל היה יצירתי, אמיץ ואפילו נועז בעיסוקים שלו. כמה פעמים במהלך חייו הגיע להצלחות גדולות מאד בקנה מידה של ניו-יורק שזה אומר בעצם בכל ארה”ב. אפשר להזכיר במעט את עסק תכשיטי הפלסטיק בתקופת הפופארט שהיה בין הגדולים בניו-יורק, את החברה לחגורות ואביזרי אופנה שהייתה בזמנו הגדולה ביותר בניו-יורק, את המסעדה The” Cradle”” ששכנה באזור חברות האופנה הגדולות בניו-יורק ושבחלקה הקדמי הייתה חנות עתיקות. אנשים רבים מעולם האופנה של ניו-יורק ישבו בחנות העתיקות, לעתים דקות ארוכות, וחיכו לתורם להיכנס למסעדה. והיו עוד הצלחות.
אני חושב שאופיו התמים, האמון שנתן באחרים ואולי גם החינוך הקיבוצי בו גדל וכנראה היה מושרש בו, גרמו לכך שכמעט כל ההצלחות שלו לא האריכו ימים ויובל לא הפך לבעל הון כפי שאולי היה יכול להיות.
את חנה פגש יובל בניו-יורק. חתונתם הייתה באפיקים, מקום שאהב והתגעגע אליו כל חייו ולכן גם ביקש להיקבר פה. יובל וחנה נעו בין אהבתם הגדולה לניו-יורק עם הדירה הקטנטונת במנהטן, הנסיעה על אופניים ברחובות העיר התוססת, משחקי הטניס עם החברים, מועדוני ה POOL, המסעדות ושאר ההנאות שמזמנת העיר המיוחדת הזו ובין רצונם לחזור ולחיות בארץ ואולי אפילו באפיקים. יובל, האפשרות לחיות באפיקים באה לידי ביטוי היום במשכנך לנצח באדמה זו. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

יהי זכרו ברוך.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן