ברזנר ריבה ז”ל

דף הנצחה לברזנר ריבה  ז”ל   (25/11/1905 – 07/12/1982)     (  –  כא כסלו תשמ”ג )

שם האב: אברהם. שם האם: פייגה. חברת הקיבוץ משנת 1943 ריבה נולדה ברוסיה, בעיר יקטרינוסלב, בשנת 1905 בתקופת המהפכה. הבית היה מסורתי. אמה הייתה מאוקראינה ושמרה על המסורת באדיקות. בשנת 1919, נפטר האב והאם נותרה ללא אמצעי פרנסה ונאלצה להתמודד עם רעב גדול. לאחר תקופת-מה, עברו האם וילדי המשפחה לבית הסבתא והסבא שחיו בבלורוסיה. אז פגשה ריבה את בן דודה שהיה פעיל ב”החלוץ” והוא זה שהשפיע עליה להצטרף לתנועה. בשנת 1926 נשלחה ריבה להכשרת “תל-חי” בקרים שם שהתה עד שנת 1928, עד לפירוק ההכשרה. אז עברו ריבה וחבריה להכשרה ללנינגרד שם שהו שנה בעבודה מטעם “החלוץ”. משם עלו לארץ-ישראל. באותם ימים ריבה הייתה כבר בקשר עם דב, וזמן מה לאחר עלייתם יצאו לקיבוץ מרחביה עם קבוצתם, אנשי “תל-חי”. אחרי שלושה חודשים עזבו לחיפה. לאחר זמן מה, יצאו להתיישבות בגן-יבנה ולבסוף עברו לביצרון והיו מבוני ומקימי הישוב. ריבה ודב הקימו משק חקלאי. בימים עבדו יחד במשקם ובלילה היה דב נוטר. ריבה ניהלה משק בית למופת. אפתה, בישלה וניקתה את הבית שהיה מסודר לתלפיות. המשפחה הלכה וגדלה כשנולדו הבנות ציפורה ונירה. באחד הימים ביקר במושב מאיר נחושתן, חבר קיבוץ אשדות-יעקב שהטיף להליכה לקיבוץ. הם הכירו כבר מספר אנשים שהיו באפיקים, נחמיה, חוה ועליזה, ולכן החליטו להצטרף לאפיקים, בשנת 1943. לאחר מספר שנים נולד בנם יוסי ולימים התרחבה המשפחה ונוספו הנכדים והנינים. המשפחה הייתה מוקד חייה של ריבה והיא הצליחה לרקום מערכת יחסים מיוחדת במינה של אהבה וכבוד הדדי. בנאמנות ובחוכמה ידעה לייעץ ולתמוך בשעת הצורך והייתה מאושרת וגאה בהישגיהם של ילדיה ונכדיה. במשך למעלה מעשרים שנה עבדה ריבה בלול, בהתמדה ובמסירות ומצאה סיפוק בעבודתה. לאחר מכן עברה ריבה לעבוד במכבסה עד שחלתה ועברה להתגורר בחדר-חולים שם העבירה את שעותיה בסריגת צעיפים , במסגרת בית המלאכה לקשישים. לאחר תקופת מה מצבה החמיר והיא נפטרה בהיותה בת 77. עם מותה של ריבה, תחסר בנופה של אפיקים דמות נוספת מאותם חלוצים מצניעי לכת ועתירי מעש . הניחה: בנות – צפורה ונירה , בן – יוסי, נכדים, נינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.