דף הנצחה לברנר צבי ז”ל (15/04/1915 – 12/06/1999) ( – כח סיון תשנ”ט )
שם האב: יעקב. שם האם: שרה. חבר קיבוץ משנת 1935 ב-1915 – נולד בעיר שדליץ שבפולין. ב-1929 עבר עם אימו ושתי אחיותיו לשיקאגו בארצות הברית. ב-1934 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ אפיקים. ב-1938 היה בין העולים לקיבוץ חומה ומגדל בחניתה. ב-1939 שירת ב”פלוגות הלילה” בפיקודו של אורד וינגייט. ב-1939 נפל בשבי הבריטים יחד עם חבריו לקורס המפקדים של ה”הגנה” – “מ”ג אסירי ההגנה”, וישב בכלא עכו וכלא מזרעה. ב-1941 השתחרר מכלא עכו והתחתן עם רות באפיקים. ב-1942 התגייס לבריגדה. ב-1945 נפצע בקרב מול הצבא הגרמני בסניו, איטליה. ב-1949 כיהן כסגן ראש משלחת ישראל ל”רכש” בארצות הברית. בין השנים 1956– 1958 ריכז את ועדת הביטחון ב”איחוד הקבוצות והקיבוצים”. בין השנים 1962– 1964 היה מזכיר פנים ב”איחוד הקבוצות והקיבוצים”. בין השנים 1967– 1968 כיהן קדנציה שנייה כמזכיר פנים ב”איחוד הקבוצות והקיבוצים” . משנת 1969 והלאה – מילא תפקידים שונים בקיבוץ אפיקים. צבי היה מעורב בהרבה מעשים ואירועים בתולדות היישוב שהיו לסמל במאבקה של ישראל, והפכו למיתוס. הוא השלים עם פציעתו ובמשך חייו ניתב עצמו למשימות אחרות, לאו דווקא בשדה הקרב. צבי היה פעיל מאד מבחינה ציבורית. עבר מתפקיד לתפקיד בקיבוץ או בתנועה, אך מה שהיה חשוב לו יותר מכל, הוא לא להישאר בתפקיד ציבורי לאורך שנים, אלא לחזור הביתה, לעבודה אמיתית בין תפקיד לתפקיד. הוא עבד בסנדלרייה, וגם ליד הפרס כפועל ייצור בקלת. הוא נתן דוגמא אישית גם בתחומים האלה וחשב שזו סיבה לגאווה לא פחות מעברו הצבאי. מזלו הגדול היה שהוא חי בזמן ובמסגרת חיים שידעה להעריך התנהגות שכזו. ב-25 השנים האחרונות עבד צבי כפועל מן המניין ב”חמד”, אותו מפעל ייחודי לעבודת קשישים אשר צבי היה אחד מהוגיו , וכשעבד בו, שימש כתובת לחבריו כקולט, כמגן וכמציע פתרונות לחברים ולהנהלה כאחד. צבי התנהל בתחושה תמידית של שלמות ומלאות עם החיים בהם בחר לכל אורך הדרך. המסר הגדול והחשוב שהנחיל לילדיו ולסביבתו היה היחס אל בני האדם. הוא הגשים יותר מכל את הפתגם הידוע “מכל מלמדי השכלתי”. הוא ידע להפיק את הטוב מכל אחד איתו נפגש, ידע להעריך ולכבד כל אדם, ללא קשר לתפקידו או למעמדו. היה זה מעגל רחב היקף של חיים עתירי מעש אותם החל צבי עם עלייתו לארץ והצטרפותו לקיבוץ אפיקים בשנת 1934 ועד הגיעם אל סיומם עם פטירתו של צבי בהיותו בן 84 . הניח: אישה – רות, ילדיו – אלי ונגה, והתאומים רן ורינה, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.
