דף הנצחה לגורביץ ברוך (בוריה) ז”ל (02/11/1907 – 02/08/2006) ( – ל אב תשס”ו )
שם האב: יהודה. שם האם: אטה-מרה. חבר הקיבוץ משנת 1930 בוריה נולד ברוסיה. נשאב לפעילות בתנועה הציונית שהייתה בלתי לגלית ברוסיה. כבוגר בי”ס תיכון מקצועי, ואידיאליסט ציוני, עלה בוריה ארצה בשנת 1929 והחליט להקדיש את חייו לרעיון שהחל להתגשם בארץ – “הקיבוץ”. בשנת 1932 הגיע לחצר כנרת, הצטרף לסוניה, אהבתו הגדולה עוד מרוסיה. בקן המשפחתי החם והאוהב נולדו להם חמשת ילדיהם: אילנה, חינא, ניבה, איתמר ויהודה. משפחתם הייתה חמה ומלוכדת, מלאת שמחת-חיים, אהבה וגאווה, כשבית ההורים משמש תמיד כ”מדורת השבט”. בכמעט 75 שנות חברותו בקיבוץ עבד ב: חצר-כנרת- מאפייה, נהריים-במחצבה ובניין הטורבינות. עם המעבר לנקודה “הטוצ‘קה”, עבד בהפעלת מכון המים על הירדן, הקמת הקיטור והפעלתו לצרכי המטבח המכבסה והמקלחת, ומאוחר יותר, גם בקלת. במסגרייה, מרכז קניות, מזכיר עבודה, הקמת שני מפעלי בנייה בקיבוץ המאוחד ובאיחוד, ניהול אדמיניסטרטיבי והקמת משק הילדים בביה”ס, ניהול אדמיניסטרטיבי בבית-הספר המקצועי, תכנון וניהול הבנייה של המטבח וחדר האוכל החדש, תכנון מטבחים בבית-ברל, בכפר-הירוק ובכפר-סירקין. פיתוח מוצרים בקלת ושיווק דקורטיבי במחסן בתל-אביב, ייצור ושיווק מבדלות, עבודה ב”חמד” וייצור חפצי-חן וצעצועים. שוויון ערך העבודה היה קדוש בעיניו. גולת הכותרת – הקמת חדר האוכל. כל עבודה הייתה לגביו בבחינת יצירה. בכולן, מצא סיפוק, עניין ואתגר וקיבל תמורה מלאה לתרומתו. בשנות ה-80 נרתם בוריה לעזרה בקליטת עולים מרוסיה. שימש מדריך בסמינרים לעולים ב”אוהלו”, תוך יצירת קשר אישי חם. היה מהראשונים שקראו להפרדת המגזר היצרני ממגזר השירותים, הרבה לפני שזה הפך להיות באופנה . השינויים בקיבוץ לא מצאו חן בעיניו של בוריה . בשנות חייו האחרונות, חלה ועבר ל”בית-אשלים”. משפחתו הגדולה והענפה סבבה אותו בחיבוק חזק של אהבה, תמיכה ומסירות ללא גבול. נפטר בשיבה טובה. כמעט בן 99 שנים היה במותו. הניח: בנות – אילנה, חינא, וניבה בנים – איתמר ויהודה, נכדים ונינים. יהי זכרו ברוך.