דף הנצחה לגפן שרה ז”ל (12/06/1911 – 29/05/1998) ( טז סיון תרע”א – ד סיון תשנ”ח )
שם האב: יצחק. שם האם: שיינה. חברת הקיבוץ משנת 1933 שרה נולדה בעיירה בלטביה בשנת 1911. את מקורותיה קיבלה מאביה הסוחר ירא השמים. מאמה ירשה את אהבתה למוסיקה. בהיותה בת ארבע, במלחמת העולם הראשונה, אולצה משפחתה של שרה לעזוב את הבית ולהרחיק נדוד עד אורל. לאחר המלחמה שבו לעיירתם. עוד בנעוריה חשה שרה שהבית צר לה והיא עברה ללמוד בעיר הגדולה ריגה. שם התוודעה לתנועה הציונית סוציאליסטית ששבתה את ליבה. היא התלהבה מדמות היהודי החדש ששם לו למטרה להגשים עצמו בארץ-ישראל. אביה ניסה לשכך את התלהבותה אבל בליבה של שרה גמלה ההחלטה לעלות לארץ. היא השתלבה בתנועת “השומר הצעיר” וכיוון שלא היו די סרטיפיקטים, הצליחה להגיע לארץ-ישראל במסגרת של משלחת ספורטאים במכבייה הראשונה בשנת 1932. שרה הייתה ב”קיבוץ טבריה” ובכפר-גלעדי ובשנת 1933 הגיעה לחצר-כנרת, שם הכירה את יצחק. היא נישאה לו ונולדה בתם הגדולה זיוה שהייתה מילדי אפיקים הראשונים. בהיותה בת 11 חודשים נפטרה. צער וכאב עמוק ליוו את שרה ויצחק. לימים, הם הרחיבו את משפחתם ונולדו ארבעת ילדיהם: משה, צפרא, מרים וחיים. הורים חמים היו שרה ויצחק לילדיהם, מלווים אותם בכל שלב של דרכם וגאים במפעל חייהם. רעייה נאמנה הייתה שרה ליצחק. כמעט חמישים שנה צעדו יחדיו ותמכו זה בזה. שרה האמינה בדרך הקיבוצית ואהבה את אפיקים בכל נימי נפשה. כל מה שהתרחש בו לטוב ולרע נגע לליבה. גם בשנים האחרונות, כשידעה הרבה חולי ומכאוב, לא פסקה מלהתעניין בנעשה בתחומי החצר. היא שאפה שילדיה ימשיכו את דרכה על אדמת קיבוץ אפיקים אך לא זכתה לכך. שרה נפטרה לאחר מחלה והיא בת 87 . הניחה: בנים – משה וחיים, בנות – צפרא ומרים, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך
