חופש סוניה ז”ל

דף הנצחה לחופש סוניה  ז”ל   (25/10/1911 – 13/01/1999)     (  –  כה טבת תשנ”ט )

שם האב: אליעזר. שם האם: טובה. חברת הקיבוץ משנת 1932 סוניה נולדה בשנת 1911 בעיירה זילופה בלטבייה, על גבול רוסיה. האב נפטר כשהייתה תינוקת. במשפחה היו 4 בנות. סוניה הייתה הצעירה ביניהן. האם עסקה במסחר בבגדים. בהיותה בת 12 הצטרפה סוניה לתנועת “השומר הצעיר” שהייתה תנועה רעננה ופעילה. סוניה התמסרה לפעילות בתנועה והייתה שותפה לניהול הסניף המקומי. לתנועה הגיעו שליחים מהארץ, ביניהם ישראל אילנה ויוסף יזרעאלי. הם עוררו את חברי התנועה להגביר פעילות והכינו אותם לקראת העלייה לארץ-ישראל. סוניה יצאה להכשרה חקלאית, שם שמעה שמתארגנת עלייה בלתי לגאלית לארץ, במסגרת “המכבייה” שנערכה בישראל. סוניה ראתה בכך הזדמנות להצטרף, וידעה שע”י כך תתאפשר הישארותה בארץ-ישראל. היו הרבה קשיים לביצוע הדבר. האם התנגדה לכך, אך האחות אידה הייתה שותפה לרעיון ועמלה לאיסוף כסף שהיה דרוש לסוניה לעלייה. בשנת 1932 עלתה סוניה ארצה, יחד עם קבוצת חברים, במסגרת ה”מכבייה”. היא הופנתה לאפיקים, אז “חצר-כנרת”. חלק מקבוצת הספורטאיות הלך לקיבוץ השני, הלטבי, שהיה מרוכז בטבריה. בימי “חצר כנרת” לא הייתה עבודה לחברות וסוניה נשלחה לעבוד בגן-הירק במושבת כנרת ובמנחמיה. איכרי המושבות קיבלו אותה לעבודה משום שהצטיינה במסירות וחריצות. באפיקים עבדה בגן הילדים הראשון. אחרי כן עבדה בחדר-החולים של הילדים, לאחר שובה מהשתלמות בבית החולים בעפולה. 16 שנים עבדה בחדר-חולים. כאשר הגיעה למסקנה שרצוי שחברות צעירות יותר תעבודנה שם, יצאה והתחילה לעבוד בחדר-האוכל. היא הרגישה סיפוק רב בעבודתה החדשה. היא חשה שמקום עבודה זה נותן לחברים הרגשת בית טובה. תוך שנות חייה בקיבוץ, נשלחה סוניה לעזרת הקיבוצים בית-העמק וכפר-עזה, בהדרכת האמהות הצעירות בבית התינוקות. היא מילאה את התפקיד הזה בתנאים קשים, כשקיבוצים אלו היו בראשית דרכם וקיומם. נישואיה לחפש נערכו בצורה פשוטה מאד וללא טקס. הזוג הצעיר נרשם אצל השוחט ממושבת כנרת, ללא חופה, בנוכחות שני עדים ובהרמת כוס למזל טוב. נולדו להם ארבעת ילדיהם, לוי, גדי, תמר וחינה. הם הוסיפו לחוג משפחתם גם את דן חרס, בן דורות, שהיה מאומץ אצלם בהיותו “ילד חוץ” באפיקים. לימים הלכה המשפחה והתרחבה, נולדו נכדים ונינים והחיים התנהלו על מי מנוחות. ליבה של סוניה היה פתוח למשפחה על כל סניפיה ולכל החברים והחניכים שחופש חינך. היא ידעה ליצור עם כולם מערכת קשרים ענפה. כל השנים איפשרה לחופש להתמסר לשליחויות השונות שעשה והוא ידע שהיא דואגת לו, לבית, ולילדים. סוניה הייתה בריאה, התעמלה כל יום, הלכה לעבודה, טיפלה בחופש והייתה גאה כל כך במפעל חייו – הארכיון. בתקופת חייה האחרונה חלתה סוניה. כוחותיה אבדו, המערכות קרסו, ליבה ורוחה לא עמדו עוד במעמסה והיא נפטרה, בהיותה בת 88 . תיזכר תמיד בחייה הצנועים, באהבה ובמסירות אין קץ שהעניקה לכל בני המשפחה הענפה, ובנאמנותה השלמה לצורת חייה בקיבוץ אפיקים. הניחה: בעל – חופש, בנים – לוי וגדי, בנות – תמר וחינה, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.