דף הנצחה ללויתן רבקה ז”ל (31/05/1928 – 26/12/2008) ( יב סיון תרפ”ח – א טבת תשס”ט )
שם האב: אהרון. שם האם: חנה. חברת הקיבוץ משנת 1947 רבקה נולדה באויהל שבהונגריה. רבקה למדה את מלאכת התפירה וסייעה בפרנסת המשפחה. מלחמת העולם הגיעה להונגריה באביב 1944. במהרה החלו הטרנספורטים לאושוויץ . אמה נעלמה מיד. רבקה נצמדה לבנות דודתה ויחד הן שרדו את התופת הנוראה. הן הועלו על קרונות משא בדרך לדכאו שבגרמניה. ב-28 לאפריל 1945 הגיע צבא בנות-הברית למחנה ושיחרר את כלואי המחנה. לאחר המלחמה הגיעו הנערות (בנות הדודות) למחנה עקורים בגרמניה והצטרפו לקבוצת הכשרה, לקראת עלייה לארץ-ישראל. שם פגשה את חיים. קיבוץ היעד היה אפיקים. הם הועלו על אוניית המעפילים “לטרון” בדרכם לא”י, מיטלטלים בים סוער, ובצפיפות איומה. האונייה נתפסה ע”י הבריטים ונשלחה לקפריסין. לאחר כ-7 חודשים, בקיץ 1947, הם הגיעו ארצה, למחנה עתלית, ומשם לאפיקים. חיים התגייס לצה”ל שרק הוקם. במהלך שירותו הצבאי נפגע במגפת שיתוק הילדים ונותר נכה. רבקה טיפלה בו, סועדת, תומכת ועוזרת ככל שניתן. שלושת בנותיהן האהובות היו מקור לשמחה, לאושר ותקווה. רבקה עבדה כמטפלת תינוקות. יותר מאוחר כתופרת במתפרה. כל עבודה עשתה תמיד באחריות, בחריצות, בשקט ובהתמדה. מותו של חיים בעלה, היכה ברבקהל‘ה מכה אנושה. מצב בריאותה התערער מאד והיא איבדה את טעם החיים. הבנות, תמכו ודאגו במסירות בלתי נלאית. את יום הולדתה ה-80 חגגה רבקהל‘ה כשמשפחה גדולה ואוהבת מחבקת אותה, מקרוב ומרחוק. לפתע – הכל נגמר. בחטף הניחה: בנות – חנה, דורית ואפרת, נכדים ונינים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
