לולב שמואל ז”ל

דף הנצחה ללולב שמואל  ז”ל   (18/03/1911 – 30/10/2006)     (  –  ח חשון תשס”ז )

שם האב: מנחם-מנדל. שם האם: צילה. חבר הקיבוץ משנת 1938 שמואל נולד בריגה, לטבייה, להוריו שהיו, מחסידי הרבי מלובביץ‘,, ומחסידי הרב שניאורסון מלאדי. בית יהודי חילוני, דובר רוסית. הציונות חדרה אליהם לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, עם הצהרת בלפור. לראשונה עלה שמואל ארצה כילד בן 9, עם אמו וסבתו. אמו חזרה לריגה, והוא גר אצל דודתו בירושלים. שנתיים אח”כ חזר אל הוריו בריגה. לאחר סיום הגימנסיה ושנת פעילות בתנועה, עלה שמואל ארצה, בשנת 1930, ישר לקיבוץ השוה”צ בטבריה . עבד בנהריים, בייעור הרי טבריה, ובהובלת זיפזיף. כשעלו הוריו ארצה, בשנת 1932, עזב את קיבוץ טבריה, ויחד עם שרה אשתו, חיפשו מקום לבנות את ביתם. שמואל עבד בפרדסים ולמד באוניברסיטה בירושלים. אח”כ ניסו להיקלט בכפר-גלעדי, לשם הצטרף הקיבוץ מטבריה, יחד עם אילן, בנם בכורם. כ-5 שנים חיו מחוץ לקיבוץ, ברחובות, בחיפה, בכרכור, מתגעגעים לחיים הקיבוציים. באפריל 1938 עברו לחיות בקיבוץ אפיקים. נולדו לשמואל ולשרה בנם השני עמרי, והבת הצעירה מיכל, ובאפיקים מימש שמואל את אמנותו העמוקה בדרך החיים המיוחדת בה בחר לחיות. שמואל היה מורה ומחנך בבית-הספר באפיקים במשך שנים רבות. בעיקר מורה לטבע. שמואל הוא שהנהיג את “שנת המצוות” בכיתה ז‘. מתנגד בכל נימי נפשו לעלייה לתורה של בני-המצווה, אך מעמיד מצוות מסוג אחר. קנאתו לשפה העברית הייתה בלתי מתפשרת. נתן שמות עבריים לאתרים בסביבה בעלי שמות ערביים, וקרא בשם עברי לכל חי וצומח. בשנת 1960 יצא לעבוד בבית גורדון, ומשנת 1965 ניהל את המקום, במשך 30 שנה. היה אוצר המוזיאון לטבע, אחראי על הספרייה, ומנהל התחנה המטאורולוגית, שעל הפעלתה המתמידה והדייקנית זכה לציון לשבח מטעם השירות המטאורולוגי. לימים נפטרה שרה רעייתו, ושמואל נותר באלמנותו שנים רבות. בשנים האחרונות התרופפה בריאותו, והוא נזקק לעזרת בית-אשלים. גם אז, עקב בעניין אחר המתרחש בארץ ובעולם, ותמיד ספר בידו – מזור לרוח ולנשמה. הניח בנים – אילן ועמרי, בת – מיכל, נכדים, נינים ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך.