דף הנצחה למוצרי רבקה ז”ל (14/05/1912 – 08/09/2009) ( – יט אלל תשס”ט )
שם האב: אהרון. שם האם: מנדה. חברת הקיבוץ משנת 1935 רבקה נולדה בשנת 1912 בעיר קורץ שבפלך ווהלין בפולין. אביה היה סוחר עורות אמיד, שפתח את ביתו לחברי התנועה. רבקה הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” והייתה פעילה כחניכה וכמדריכה, והתכוונה לעלות ארצה. מסיבות שונות היגרה המשפחה למונטריאול שבקנדה ורעיון העלייה נדחה. רבקה המשיכה בפעילותה בתנועה עד שהחזון הפך למציאות. הסרטיפיקטים המיוחלים הגיעו, ובשנת 1933 עלתה רבקה לארץ, במסגרת גרעין של חברים. הם הגיעו לעמק-הירדן, לקבוצת דגניה ב‘. רבקה ובעלה ירוחם, לא מצאו את אשר חיפשו בדגניה. הם החליטו להצטרף לאפיקים שישב בחצר כנרת. ירוחם עבד כנהג, רבקה עבדה בגן-ירק. נולד להם בנם בכורם אמנון. עד שקרה האסון, וירוחם נהרג בהפצצת בתי הזיקוק בחיפה. כ-5 שנים לאחר מכן התקשרה רבקה אל משה מוצרי, שהתאלמן גם הוא מאשתו, והיה אב לבת-שלומית. יחד הקימו משפחה חדשה, חמה, מלאת אהבה ושמחת-חיים ונולדו שתי בנותיהם המשותפות, שושי ואסתר. בקיבוץ עבדה רבקה במשך מספר שנים במטבח כשר ואחר כך עבדה כמטפלת. רוב שנותיה עבדה במתפרה. חרוצה, מתמידה, מלאת חוש הומור ואוהבת חברה. אהבה מאד לשיר. היא שרה במקהלה שהקים לובה רביץ ובמקהלת “ביתנו”. יחד עם משה, פתחו את “מועדון הזמר” של שרהל‘ה שרון וליוו אותו בנאמנות שנים רבות. מותו של משה היכה ברבקה מכה אנושה. בעת מחלתו טיפלה בו במסירות רבה. עם מותו, כבתה בה שמחת החיים וטעמם ניטל ממנה. בשנים האחרונות השתלבה רבקה בעבודה ב”סביון עד שגברה עליה מחלתה וכשל כוחה. עד יומה האחרון זכתה רבקה להיות עטופה ומחובקת בדאגה ואהבה גדולה ע”י בנותיה ונכדיה הניחה – בן – אמנון, ובנות – שושי ואסתר, שלומית – בתו של משה, נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.