ניר (דובדבני) אברהם ז”ל

דף הנצחה לניר (דובדבני) אברהם  ז”ל   (29/04/1949 – 02/01/2017)     ( ל ניסן תש”ט  –  ה טבת תשע”ז )

שם האב: זאב
שם האם: הינדה
התקבל לחברות: 8.1967

אברהם נולד באביב 1949 להוריו הנדה וזאב דובדבני, חברי אפיקים. אח צעיר לסקובי.
חבריו קראו לו “אבריימלה”. חניכיו קראו לו “אברי”. הוא למד בביה”ס היסודי באפיקים ואח”כ בבי”ס המקצועי הזכור לטוב. בצבא שירת בחיל חימוש. כשחזר הביתה השתלב בעבודה במוסך. אבל עיקר עיסוקיו היו בעצם תחביביו. במשך שנים היה אחראי על ההגברה והתאורה בכל אירועי התרבות באפיקים, וגם באירועים רבים בעמק ובאזור. כמנהל חברת “סאונדלייט” גידל דור ממשיכים צעיר, אותם חינך וטיפח, כמו אבא טוב, לעבודה ולערכים – מקצועיות, אחריות, שיתוף פעולה, יחסי חברות וכבוד הדדי. אבל המשיכה החזקה ביותר הייתה לעולם הספורט. פעם, כשנבחר להיות אושפיז בחג הסוכות, הציג אותו המנחה כך:

“כבר שהיה בן 17 שנים – ניהל קבוצת כדורסל בנים,

כשהגיעו לליגה הלאומית, החליט לבחור – לעסוק בניהול ספורט גם באזור,

ומכיוון שאצלו הגבול הם השמים – התחיל להתעניין גם בכדורמים,

גם את קבוצתנו, וגם את נבחרת ישראל – ליווה וארגן, ועודד, וטיפל,

על חשבון שעות הפנאי, וללא שום מחיר – זו דרכו של אברהם ניר”…

אברהם לא שקט על שמריו. בצד עבודתו במוסך, בצח”ם רכב חשמלי או במרכזיית הטלפונים, הקים את קבוצת הכדור-מים באפיקים, שהייתה בעצם ה”בייבי” שלו.
בד בבד המשיך לנהל את נבחרת הכדור מים בוינגייט, וגם היה מרכז ועדת הספורט בקיבוץ במשך כמה שנים. בשנת 2006 קיבל אברהם פרס הוקרה מטעם המועצה האזורית עמק הירדן על: “התרומה המיוחדת בספורט בענף הכדור מים. על מסירות, נתינה ומחויבות אינסופית לספורט בכלל, ולענף הכדור מים בפרט… על עשרות שנים של ניהול נבחרות נוער ובוגרים, ארציות, אזוריות ומקומיות, על שפע זכיות בגביעים והישגים לאומיים… על טורנירים לזכר ספורטאים בענף שנפלו במלחמות ישראל, על גידול וטיפוח מאות ספורטאים לאורך השנים, ועל הפעילות החשובה בחינוך ילדים ונוער, בעמק בכלל, ובאפיקים בפרט, באהבה, במקצועיות ובנכונות מלאה…”
שנים רבות חגג אברהם עם חניכיו הספורטאים, אותם הוביל מחיל אל חיל, וגם עם משפחתו ידע שנים יפות של אושר ונחת. עד שנחתה עליהם המכה האנושה, עם מותה של איריס, האישה והאם האהובה, שנפטרה ממחלת הסרטן. לאברהם היה קשה להתאושש. משהו בו כבה…
הבנות עזרו ותמכו ככל יכולתן, אבל גם בריאותו התערערה. קרני אור חיממו את ליבו בדמות הנכדים הקטנים, אך כוחותיו הלכו ואזלו.
לפני כחצי שנה, זכה אברהם ל”מסיבת הצדעה” עם סיום תפקידו כמנהל המיתולוגי של קבוצת הכדור-מים באפיקים. היה זה מעמד מרשים ומרגש מאין כמוהו, בו קיבל אברהם מלוא חופניים הערכה, הוקרה, והמון אהבה על מפעל חייו.
קצת אחרי “מסיבת ההצדעה” חלה אברהם. מחלתו הכריעה אותו והוא נפטר בחטף.
ואולם, סיפור חייו היה עשיר במעש ובתוכן, ובהמון לב ונשמה.
מי ייתן ונשא עמו גם בתקופת מחלתו וסבלו את טעם האהבה וההערכה שהרעיפו אליו מעריציו הרבים. עכשיו תם הסבל, אך נשארו המון זיכרונות יפים. אולי יש בהם מקצת נחמה.

בן 67 שנים היה במותו. 49 שנים היה חבר בקיבוץ אפיקים.

הניח: בנות – שלומית שני ועמית, אח – סקובי (יעקב) ורעייתו הילרי, נכדים ובני משפחה.

יהי זכרו ברוך.