פורת חדוה ז”ל

דף הנצחה לפורת חדוה  ז”ל   (01/03/1936 – 04/01/2020)     ( ז אדר תש”ו  –  ז טבת תש”פ )

פורת חדוה (שם משפחה קודם: בן-צדף) 

חדוה נולדה בנס-ציונה בשנת 1936, בתם של דב ושולמית. אחותו הבכורה של עמיהוד. אביה היה קבלן בנין ואמה עבדה כפקידה בעיריית נס-ציונה. היא התחנכה בנס-ציונה ומשהפכה לנערה, הייתה מדריכה ומרכזת קן בנס-ציונה. אחר כך התגייסה לצה”ל, לנח”ל. לאחר השחרור משירותה הצבאי, יצאה ללמוד בסמינר למורים “הדסים”.
בשנת 1958 הגיעה לאפיקים עם בן זוגה יעקב ותינוקם רך השנים עופר. הזוג הצעיר הגיע לאפיקים בעקבות הוריו של יעקב שעברו מנס-ציונה להתגורר בקיבוץ עם בתם הצעירה אורה. אביו של יעקב היה אחיו של יצחק פורת, ורצה לחיות קרוב אל יצחק ומשפחתו.
חדוה הייתה אז רק בת 24. היא נקלטה מיד כמורה בבית הספר היסודי של אפיקים. חדוה ובן זוגה יעקב היו זוג מורים צעירים שבחרו לעסוק במלאכת הקודש, בחינוך. הם חינכו יחד את דור ההמשך של ילדי הקיבוץ. המשפחה קיבלה דירה קטנה אך לזוג הצעיר ובנם עפר היה זה אושר גדול. בשנת 1966 יצא הזוג הצעיר לשנתיים שליחות מטעם ‘הבונים הצעירים’ לארה”ב – בפילדלפיה כשאיתם ילדיהם עופר וחן. ב-1967, בהיותם בשליחות נולדה בתם אביטל. כששבו לאפיקים ב-1971, קיבלה חדוה את המחזור הראשון של כיתות ז’-ח’ כמחנכת. ב-1973 נולד בנם הצעיר עומר. באותה תקופה נבחרה חדוה להחליף את בשמת שפירא והתמנתה למנהלת הפדגוגית של ביה”ס באפיקים.
ב-1975 חלה יעקב (יענקל’ה) ונפטר תוך זמן קצר. חדוה הפכה לאלמנה צעירה ולה ארבעה ילדים. העצב והיגון היו מנת חלקה במשך כל השנים, אך למרות זאת, המשיכה חדוה בעבודתה החינוכית. היא התמסרה בכל ליבה לילדיה האהובים ולילדים אותם חינכה.
חדוה התמנתה לתפקידים בקיבוץ ונבחרה למזכירת חברה. הייתה מעורבת בתכנים תרבותיים שונים, בחגים ובמסיבות הקיבוציות, והייתה בקשר מתמיד עם אמני הקיבוץ. ב-1980 היא הצטרפה לוועדת האמנים בקיבוץ.
ב-1985 היא קיבלה מלגת לימודים ב’סמינר אורנים’ ואחרי כן המשיכה לעבוד באורנים, במשך כל השנים המשיכה חדוה ללמד ב’אורנים’. ב-1992 סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תעודה של “מוסמך במדעי הרוח”. היא זכתה בתעודת הצטיינות לאחר שסיימה את מסכת הלימודים בחוג חינוך וקיבלה תוארB.A. במחשבת ישראל וספרות משווה ותואר M.A. בדידקטיקה חינוכית.
ב-2001 ביקשה חדוה מהקיבוץ לצאת לחופשה כדי להתקרב לילדיה שעזבו את הקיבוץ. במשך כל השנים עד שנת 2019 קיבלה הארכה לשנות חופשותיה במעמד של “חבר בחופשה ארוכה ללא הגבלת זמן”.
בשנים האחרונות חלתה חדוה. כוחותיה תשו והיא נזקקה לעזרה ותמיכה. ילדיה עטפו אותה בחום ואהבה ועשו זאת בנאמנות, הערכה והתמסרות גדולה.
באוקטובר 2019 הגיעה חדוה להיפרד מאפיקים והודיעה על עזיבתה את הקיבוץ.
לאורך כל השנים בהיותה חברת אפיקים, תרמה רבות לחינוך ולרקמת החיים החברתית והתרבותית והם קשרוה בנימים חזקים למקום, לביתה הנפשי -קיבוצי, אפיקים. היא תיזכר תמיד כצעירה ברוחה, פעלתנית, נמרצת, עקשנית להמשיך וללמד ב’אורנים’. היא התמסרה לילדיה ונכדיה והקפידה על המפגש המשפחתי.
חדוה נטמנה בבית העלמין באפיקים, לצד בעלה האהוב, יענקל’ה-יעקב ז”ל. בת 84 הייתה במותה.
הניחה: ילדים: עופר, חן, אביטל ועומר, נכדים ובני משפחה.
יהי זכרה ברוך.