פינצ’י שלום ז”ל

דף הנצחה לפינצ’י שלום  ז”ל   (02/11/1910 – 16/09/1996)     (  –  ג תשרי תשנ”ז )

שם האב: משה. שם האם: רגינה. חבר הקיבוץ משנת 1937 שלום נולד בעיר בטויזלה שבבוסניה, בראשית נובמבר 1910. בן יחיד להוריו, לאחר מותם של כמה תינוקות, ועימו שלוש אחיות. בפרוץ מלחמה העולם הראשונה, עברה המשפחה לסרייבו בה הייתה קהילה גדולה של אלפי יהודים. היהדות הייתה מאורגנת שם בשתי קהילות נפרדות – האחת אשכנזית והשנייה ספרדית שהייתה ענייה יותר. בגיל צעיר החל לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אביו היה דתי, התנגד לציונות וראה בה את דחיקת הקץ. הגאולה כך סבר, תבוא עם ביאת המשיח. כעבור זמן מה שינה האב את דעתו. שלום הצטרף לארגון בשם “מתתיה” שאליו השתייכו נערים יהודים עובדים. היה זה ארגון ללא צביון ציוני או פוליטי ושלום נמנה עם פעיליה המעטים. בשנת 1930 כשהחלה האנטישמיות להרים ראש, התנועה הציונית קיבלה תנופה ואנשי הארגון החלו לחשוב על עתידם. קבוצה קטנה של כ-5 נערים ושלום בתוכה, החלה מתכננת את עתידה בארץ-ישראל כאשר שלב אחר שלב הידקו את הקשרים עם התנועות הציוניות שפעלו אז ביוגוסלביה. בעזרת חבר אפיקים, יוסף יזרעאלי ז”ל אשר שימש כשליח ציוני באותם הימים, נוצר הקשר עם תנועת נצ”ח ודרכה הגיעו ארצה שלום ורחל בשנת 1936. באותה שנה, נולד בנם משה. בדצמבר 1938 נפטר משה והוא בן שנתיים. שלוש משפחות עלו אז יחד ארצה – משפחת סנדל שלימים עזבה את אפיקים, משפחת אסתר ויצחק לוי, ושלום עם רעייתו רחל. הם חולקו לקיבוצים שונים אך לבסוף הגיעו כולם לאפיקים. שלום עבד תחילה בנהריים. אחר כך המשיך בעבודת הבניין, בגן-הירק , ואחרי כן היה חצרן. מחצרנות עבר לעבוד ברפת והיה אחרון חולבי-הידיים. לימים אף זכה לקלוט ברפת את בנו רפאל שהעיד על עצמו שכך נעשה לרפתן באפיקים. מהרפת עבר שלום לעבוד בקלת ובבגרותו עבר לעבוד בחמד. שלום נפטר בגיל 86. 63 שנים היה חבר קיבוץ אפיקים. איש חכם היה שלום. בעל חוש הומור ביקורתי, איש עבודה, מן האנשים שבעמל יומם תרמו בכבוד את חלקם לבניין אפיקים. הניח: בן רפאל, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.