חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פיסקין סוניה ז”ל

דף הנצחה לפיסקין סוניה  ז”ל   (26/12/1911 – 13/09/1997)     (  –  יא אלל תשנ”ז )

 

שם האב: אריה. שם האם: מינה. חברת הקיבוץ משנת 1932 סוניה נולדה בשנת 1911 בלטביה . הבית היה מרכז לציונים ולשליחים שהגיעו מהארץ. האב היה חבר ב”הגנה עצמית”, חבר במועצת העירייה וראש הכבאים. האם חינכה את ילדי המשפחה ברוח הציונות. המצב הכלכלי בבית היה טוב. משחר ילדותה אהבה סוניה לצייר ולפסל דמויות ובעלי-חיים. כשעלו הבולשביקים, מצב היהודים הורע. הם חוו פוגרומים וחנותו של האב הוחרבה. באותה תקופה החלה התעוררות בקרב הנוער היהודי ונפתח סניף של ה”צופים”. סוניה נהייתה חברה בהסתדרות “השומר-הצעיר-נצ”ח”. והייתה פעילה מאד. לפרנסתה עבדה כפקידה במשרד פרטי וקיוותה לקבל בהקדם אישור יציאה להכשרה. היא קיבלה קריאה ממרכז התנועה להגיע לבלטסמוזה על-יד ריגה שם הוכשרו רוב החלוצים. בהכשרה היה לה טוב. כשהגיעה קריאה ממרכז התנועה, לארגן משלחת ספורטאים ולשולחה לפלסטינה לפתיחת “המכבייה זכתה סוניה ונכללה בהרכב הקבוצה. קבוצת הספורטאים יצאה למרסל, עלתה על האונייה והפליגה לישראל ליעדה – נמל יפו . סוניה שמעה מפי השליחים על קבוצת כנרת, לכן ביקשה להצטרף אל החבורה שהלכה לכנרת. היא קיבלה אישור לכך והייתה נלהבת. בתחילה עבדה במחסן, במכבסה, בשדה ובמטבח. באותה תקופה הכירה את יצחק, הם נישאו ונולדה בתם הבכורה ניצה. בשנת 1942 הגיעו הוריה לאפיקים לחיות על-יד בתם והשתלבו בחיי הקיבוץ. לימים התרחבה המשפחה ונולדות הבנות מיכל וישראלה. סוניה המשיכה לצייר כל אותם ימים, כל יום לאחר העבודה היא ציירה להנאתה. במלאת 25 שנים לקיבוץ, השתתפה סוניה בהכנת תלבושות להצגה ואף נטלה חלק בתערוכת תמונות של ציירי המקום וזכתה לביקורות טובות. אחרי שנים של עבודה במקומות שונים, הוצאה לה משרה של מורה למלאכת-יד והיא קיבלה על עצמה משרה זו. כמורה למלאכת-יד עבדה למעלה מ-20 שנה. במסגרת עבודתה הכינה תלבושות לילדי בית הספר ותפאורות למסיבות ביה”ס בחגים. עם פרישתה מעבודה זו הצטרפה לחנה יצחקי והחלה לעסוק בקרמיקה. היא פיסלה והכינה תבליטים ועבדה באינטנסיביות, עד לאותו יום טראגי כשבתה ניצה נפטרה לפתע בשנת 1978. אסון זה פגע בסוניה מאד וחלף זמן עד שחזרה לעבודה. היא קיוותה לחזור ולצייר אך לא כך רצה הגורל. יצחק, שכה אהבה הלך לעולמו. עם פטירתו נגוז גם החלום לשוב ולצייר. צער ויגון עמוק השתלט עליה והיא נחלשה. כוחותיה אפסו ובתקופת חייה האחרונה עברה להתגורר בבית הסיעודי עד לפטירתה. במותה הייתה סוניה בת 86 . הניחה: בנות – מיכל וישראלה, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן