פלד חיים ז”ל

דף הנצחה לפלד חיים  ז”ל   (01/08/1949 – 04/08/1999)     (  –  כב אב תשנ”ט )

שם האב: יוסף. שם האם: איטקה. חבר הקיבוץ משנת 1967 חיים נולד בשנת 1949 להוריו איטקה ויוסף, אח לאסתר, זאב ובינה. ילדותו עברה עליו בקיבוץ עם בני כתתו וחברים, במסגרת חינוכית ששילבה לימודים ועבודה אחר הצהריים במשק הילדים. בילדותו חלה בשיתוק ילדים אך החלים לחלוטין ועסק בספורט. מגיל צעיר התאמן בשחייה ואף זכה במקום שני בתחרות ארצית בשחיית 50 מטר גב. מאוחר יותר היה שחקן בקבוצת הכדור-מים של אפיקים. עם סיום בית הספר היסודי, עבר חיים ללמוד ב”בית-ירח” וסיים את לימודיו באפריל 1967, חודשיים לפני פרוץ מלחמת ששת-הימים. הוא התגייס לנח”ל אך לאחר עשרה חודשי שירות, עבר לשרת בחיל-השריון, סיים קורס קצינים ושובץ לשרת בבסיס השריון ברפיח, שם הכיר את פקידת המג”ד, חנה זמיר, צעירה מקיבוץ יגור. באפריל 1971 הם נישאו והקימו את ביתם ומשפחתם באפיקים. תחילה עבד בענף התמרים ולאחר מכן שנה ב”נווית” שהייתה מחלקה בתוך “קלת”. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים חיים היה מ”מ בפלוגת זחל”מים והיה חמישה חודשים מחוץ לבית, בשירות צבאי הרחק בחולות סיני. עם סיום המלחמה, חזר חיים הביתה והתמנה למרכז ענף התמרים. בשנת 1977 יצא חיים ללימודים במדרשת-רופין וסיים קורס לניהול במגמת ריכוז משק. עם סיום הקורס, התמנה למרכז משק באפיקים, תפקיד אותו מילא לסירוגין מספר פעמים. בשנת 1997 סיים בהצלחה קורס מנהל בכיר במגמת דירקטורים. במשך שנים היה חיים מדריך של כיתות צעירות ואף שימש רכז של חברת הנעורים באפיקים, משימה שנטל על עצמו מתוך הכרת החשיבות של חינוך בני הנעורים ומתוך ראייתו בחינוך ערך חשוב, נחוץ והכרחי. לאורך כל השנים אהב חיים לטייל ולהדריך טיולים והשתתף בצעדות ופיקניקים משפחתיים בחיק הטבע ולמשפחתו העניק בכך חוויות בלתי נשכחות. בשנת 1992 התגלתה אצל חיים מחלה ממארת. הוא טופל, עבר ניתוח, החלים וחזר לעבודה. בשנת 1997 חזרה המחלה. חיים נאבק במחלתו בגבורה במשך שנתיים קשות כאשר חנה, הילדים והמשפחה לצידו, תומכים וסועדים ככל שנדרש. חיים מעולם לא השמיע טרוניות, נשא את כאב מחלתו בדממה וחלק אותו רק עם הקרובים לו ביותר, עד שהוכרע, מערכות גופו קרסו והוא נפטר, והוא בן 50 בלבד. חיים ייזכר תמיד ככזה שהיה בין מתווי הדרך ונותני הכיוון בחייה המשקיים והקהילתיים של אפיקים. רגיש , איכפתניק, רציני ויסודי, נשא בעול ותרם ככל שיכל. פעילותו הורגשה היטב בכל תחום שהיה מעורב בו. הוא היה איש משפחה למופת – בן ואח, בעל ואב אהוב ואוהב ויחד עם חנה רעייתו, הקימו בית פתוח לבני המשפחה, לחברים ולשכנים. הניח: אישה – חנה, בנים– מתן, רווה, פז ודקל, בת– רונלי, ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.