קופפר יוחנן ז”ל

דף הנצחה לקופפר יוחנן  ז”ל   (24/01/1906 – 30/09/1987)     (  –  ז תשרי תשמ”ח )

שם האב: אלפרד. שם האם: אמה. חבר הקיבוץ משנת 1940 יוחנן נולד בכפר בימובלד על גבול בוהמיה-באווריה בשנת 1906. בשנת 1915, במלחמת העולם הראשונה, המשפחה עזבה ועברה לפילזן ובשנת 1921 המשפחה עזבה את המקום והשתקעה בעיר הקייט קרלסבד, ליד הגבול הגרמני, בחבל הסודטים. בן 15 הצטרף להסתדרות הציונית-סוציאליסטית ול”מכבי”. את בית הספר התיכון ריאלי סיים בעיר אייגר ואחר כך שרת בצבא הצ‘כי שרות חובה של שנה וחצי. לאחר השרות החל בניהול בית המסחר לזכוכית. עם התגברות ההשפעה הנאצית בחבל הסודטים הצ‘כי, החלו להתארגן קבוצות עולים לארץ-ישראל. יוחנן הצטרף לאחת הקבוצות האחרונות שבספטמבר 1938 החלה במסעה הארוך, הבלתי-לגאלי, לארץ-ישראל. במסעם שטו באונייה “הילדה” שנשאה דגל פרגוואי. בדרדנלים נתפסה האונייה ע”י הבריטים. לאחר גלגולים רבים, בינואר 1940, בהגיעם לחיפה, נשלחו העולים למחנה מעצר בעתלית שם שהו כחצי שנה. באונייה ובעתלית, התגבשה קבוצה של 8 חברים, ביניהם יוחנן והדסה ז”ל שהגיעו לאפיקים, בהשפעתו של אליק שומרוני. הם בנו את ביתם באפיקים, וכאן נולדו בניהם דני ומיכה. כאן גם אימצו כבן את מיכאל רכס, פליט שואה, בן אחותו של יוחנן. הדסה נפגעה וחלתה קשה בנסיעה הארוכה לארץ-ישראל ונפטרה בגיל צעיר. יוחנן גידל את ילדיו הצעירים במשך שנים בעצמו, במסירות ואהבה רבה. בבואו לאפיקים עבד יוחנן בתברואה, אך את מקומו מצא בענף הלול, שבו עבד ואותו ריכז במשך שנים רבות. לאחר מכן, מטעמי בריאות עבר יוחנן לעבוד בהנהלת חשבונות, ובמקביל עסק בחיתוך זכוכית לצרכי אפיקים, מקצוע אותו למד בצ‘כיה. ב-1964, נישא יוחנן לקטי, אותה הביא לאפיקים מקיבוץ אושה, יחד עם בנותיה רותי ונעמי. שוב נבנה וטופח הקן המשפחתי באהבה, רוך וחמימות. בשנים האחרונות, משנחלשה ראייתו, עבר יוחנן לעבוד ב”קשישייה” באריגת שטיחים. איש שקט וצנוע היה יוחנן. אמונה ומסירות הורגשה בכל שעבד ועשה. הוא העיד על עצמו שלעולם לא הצטער על הליכתו לחיות בקיבוץ. זו הייתה דרך חייו, בה בחר, ובה חי מתוך שלמות ומלאות. הניח: אישה – קטי, בנים – מיכאל, דני ומיכה, רותי ונעמי – בנותיה של קטי, נכדים ובני משפחה. יהי זכרו ברוך.