דף הנצחה לקורין שרה ז”ל (25/04/1916 – 27/04/1986) ( – יח ניסן תשמ”ו )
שם האב: שמעון. שם האם: בבה. חברת הקיבוץ משנת 1951 שרה נולדה בשנת 1916 בעיר טומסק שבפולין, למשפחה דתית ציונית. ההורים נמנו על עשירי העיר. היה להם בית-חרושת לשמן. אביה היה דתי ובר-אוריין ועסק ולמד בלילות תלמוד. עוד בתקופת לימודיה בגימנסיה, הצטרפה בהתלהבות לתנועת “החלוץ הצעיר”. בשנת 1932 הגיעה שרה לארץ-ישראל והצטרפה לחברה יוסף במושבה רחובות. שם חי הזוג הצעיר מספר שנים, אך תחושות קשות הפריעו להם להשתרש במושבה. האחת – הם לא הרגישו את תחושת ההגשמה הציונית. השנייה – פיגועי כנופיות ערבים ורציחת יהודים באזור . כתוצאה מכך – גמלה בליבם ההחלטה לעבור לקיבוץ. תחילה עברו לקיבוץ אשדות יעקב שם היו מספר חברי תנועה שהם הכירו עוד בפולין. שרה עבדה ברפת, ואחר-כך עבדה עם ילדים. טרגדיית השואה לא פסחה על שרה. מכל משפחתה הענפה לא נותר איש. המשפחה הגדולה הושמדה ונכרתה בעשן הכבשנים. תחושת הכאב והיתמות לא הירפו משרה מעולם. הפילוג בקיבוץ אשדות-יעקב והשלכותיו, גרמו לשרה ויוסף לעבור לקיבוץ אפיקים. חמישים שנה חייתה שרה באפיקים וידיה היו בכל. בעבודות האריזה של התוצרת החקלאית, במתפרה ובמטבח. זכורים לטוב מעדני הדגים המיוחדים שידעה להכין. ה”גפילטע פיש” ששרה הכינה זכו במתת של טעם מיוחד. דגים של אהבה. דגים של בית. כל דג זכה לטיפול ולהשגחה, והכל במקצועיות ובהקפדה. שרה נשלחה בשליחות הקיבוץ לעזרת הקיבוצים הצעירים – יגב (כפר-עזה) ו- “חמדת”. במשך שנים הייתה שרה אחראית על “מועדון החברים” אשר שימש מרכז חברתי פעיל ותוסס, גם בו גילתה מסירות ודאגה לכל חבר, ובמיוחד לבודדים . שרה השתתפה בחוגים רבים בקיבוץ, אך יותר מכל אושרה היה רב כשהשתתפה “במקהלת הקשישים של עמק-הירדן”. בגיל יותר מבוגר הייתה מגיעה ב”קלנועית” ל”סביון”, שם עסקה באריגה, רקמה והכנת שקיות עור לתכשיטים. שרה נפטרה בהיותה בת 84. הניחה: בת – אראלה, בנים – יוחאי, יגאל ושמעון , נכדים, נינים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.