דף הנצחה לקרמר מרים ז”ל (28/02/1928 – 16/01/1990) ( – יט טבת תש”ן )
שם האב: אוסקר. שם האם: יולאן. חברת הקיבוץ משנת 1948 מרים נולדה בהונגריה בשנת 1928. בת צעירה במשפחתה, בה היו עוד שתי בנות. הבית היה חילוני אך שזור בהרבה חום יהודי-לאומי. האב לא היה ציוני, אך לא התנגד שהבנות תשתייכנה לתנועות-נוער הקרובות לציונות. בשנת 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. משפחתה של מרים הועברה למקום ריכוז – לגטו. מכאן היו יוצאים ה”טרנספורטים” למחנות ההשמדה, הם נלקחו עם רבים אחרים לאושוויץ. מרים שנראתה מבוגרת לגילה הצעיר הצליחה להצטרף אל אחותה הגדולה. הן נלקחו ככוח עבודה, דבר שהותיר אותן בחיים ונתן להן את היכולת להישרד בתנאים הקשים ובזוועות. לאחר השחרור הגיעו אנשי הבריגדה היהודית. התחילה פעילות והתארגנות לקראת העפלה לארץ. תוך כדי גישושים וחיפושי דרך לעלייה ארצה, הגיעה מרים ל”קיבוץ בוכנוולד”. שם הכירה את צבי ואיתו קשרה את חייה. היא הגיעה לאפיקים וכאן עם צבי, הקימו את ביתם ומשפחתם ונולדו להם שלושת בניהם. מרים עבדה שנים בלול. אחרי כן, עברה לעבוד במתפרה. לימים, חלתה מרים במחלה ממארת. אישה לוחמת הייתה מרים ובעלת הומור. אף בימיה הקשים, ידעה לגייס עצמה ולהתמודד באומץ עם מכאובי הגוף והנפש. עברה ניתוחים, התלוצצה עם רופאיה, והאמינה שבוקורטוב הומור וקריצה, היא תתמודד טוב יותר עם המחלה, ותוכל לה. תוך כדי מחלתה, חלה גם צבי, בעלה. מרים התגייסה לסייע לו, לתמוך בו ולקוות שביחד יצליחו “לצלוח” את הימים הקשים , כשפניהם לעתיד טוב יותר. אך לא כך היה, מחלתה התפשטה בגופה והיא נפטרה תוך ייסורים קשים. מרים תיזכר ככזו שידעה ליהנות מהחיים. תעצומות נפשה היו סמל ודוגמא לסביבתה ומשפחתה. דמות מיוחדת הייתה בנוף המתפרה. אליה היו באים להתייעץ בענייני עבודה, עליה אפשר היה לסמוך בהפעלת פרויקטים בעלי היקף בהזמנה מיוחדת שהופנתה למתפרת אפיקים, ואליה היו באים לשוחח על נושאים שונים ומציאת כתף חברית, אוזן קשבת ותמיכה. אך מעל לכל – שמחת החיים שלה נטעה כוחות אומץ ואופטימיות לכל סביבתה. תיזכר כאישה נמרצת, חמה ואוהבת . הניחה: בעל – צבי, בנים- יובל, אודי אייל, נכדים ובני-משפחה. יהי זכרה ברוך.
