רומנו יעקב ז”ל

דף הנצחה לרומנו יעקב  ז”ל   (23/03/1910 – 14/01/1990)     (  –  יז טבת תשכ”ט )

שם האב: יוסף. שם האם: שרה. חבר הקיבוץ משנת 1944 יעקב נולד במרס 1910, בעיר סראייבו שביוגוסלביה. במשפחתו היו ארבעה אחים ואחות, קלרה שהייתה אף היא חברת אפיקים. למד וסיים בית ספר למסחר. לאחר סיום לימודיו, עבד במסחר עד התגייסותו לצבא היוגוסלבי, בגיל 21. כשסיים את השירות הצבאי, הצטרף לתנועת “תכלת-לבן” בעיר גולמיץ‘, שם היה עם חבריו ארבע שנים בהכשרה חקלאית. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, יעקב ושאר חברי ההכשרה עלו על אוניה ששמה פעמיה לארץ-ישראל. למרבה הצער, קפא נהר הדנובה והם “נתקעו” עם האוניה במקום קרוב לגבול רומניה. בפרוץ המלחמה וכניסת הצבאות הנאציים ליוגוסלביה ולסרייבו (סדר פסח שנת 1941), הועברו למחנה באי לוגאני שהיה בשליטת הפשיסטים האיטלקים. לאחר זמן, הצליח יעקב לברוח להרים ולהצטרף לשורות הפרטיזנים היוגוסלבים הלוחמים. הם חיו בתנאים קשים מאד, בבריחה ולחימה מתמדת. מעשה הבריחה ופעולת הפרטיזנים, הביאו לנקמת הגרמנים שהוציאו להורג את היהודים שנותרו במחנה, וביניהם אחיו ובעלה של קלרה. לקראת סוף 1943 הצליחו הפרטיזנים להבריח את היהודים לאיטליה, לעיר בארי שהייתה משוחררת ע”י צבאות הברית. רוב הפליטים שהיו שם, היו יהודים. שם הכיר את ברטה ובנה צבי, ולאחר תקופת מה, נישאו במחנה, כשלברטה הובהר באופן מוסמך שבעלה נספה בידי הנאצים. לאחר מכן עלו ארצה דרך מצרים, באנייה שעשתה דרכה מברנדיזי לאלכסנדריה, במשך שלושה שבועות. במצרים קיבלו אותם אנשי הבריגדה היהודית, דאגו להם, והעבירו אותם ברכבת למחנה עתלית, במאי 1944 . יעקב, ברטה, קלרה ואימם שרה ז”ל ביחד עם ישראל וצבי הילדים, שהו בעתלית כחודש. משם, הצטרפו לקיבוץ אפיקים שבו היו חברים מתנועת תכלת-לבן היוגוסלבית. בתחילה עבד יעקב במספוא. במשך שנים ארוכות עבד במחסן-הכלים והיה הרפד של הקיבוץ. כאן נולדו שני בניו, אריק ואברהם. בשנים האחרונות הידרדרה בריאותו מאד. למרות זאת, תיפקד וטיפל במסירות באשתו ברטה שסבלה מעיוורון, עד שלפתע פתאום נדם ליבו והוא נפטר . הניח: אשה – ברטה, בנים – צבי (צ‘ירי), אריק ואברהם, ונכדים ובני-משפחה. יהי זכרו ברוך.