דף הנצחה לאורה רז’בסקי ז”ל
18.6.1927-1.9.2024
שם האב: אליעזר-לסיה
שם הם: קלרה
התקבלה לחברות: 1949
אורה, בתם הבכורה של קלרה ואליעזר לסיה גלילי ממייסדי קיבוץ אפיקים, אחות לבני וזיוה.
האם קלרה נולדה בלניגרד, עלתה ארצה ב-1924 והייתה האישה הראשונה והיחידה בקבוצת מייסדי אפיקים. האב לסיה עלה ארצה ב-1925 והצטרף לקיבוץ אפיקים (אז קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר). לסיה שליח ציבור מסור וערכי כל חייו, עמד 28 שנים בראש הביטאון הצבאי “מערכות”, היה קצין חינוך והסברה ראשי ב”הגנה” ומומחה בעל שם בתחום הביטחון. לסיה נפטר ב-1988 בגיל 85, קלרה נפטרה בשנת 2000 בגיל 95.
אורה הבת הראשונה של הקיבוץ נולדה ב-1927 בחיפה, שם שהתה אחת מפלוגות הקיבוץ במסעותיו בארץ בעקבות העבודה.
בהמשך עבר הקיבוץ לחצר כנרת ואורה, כך אומרים יודעי דבר, החזיקה בשיא של הילדה שגדלה הכי הרבה שנים בנקודת המעבר “חצר כנרת”.
בשנת 1932 עם המעבר למקום הקבע “הטוצ’קה” – אורה ילדת גן התכבדה בשתילת העץ הראשון בפרדס.
ב-1934 החלה בלימודיה בבית החינוך בדגניה יחד עם ילדי אפיקים הנוספים (אוריאלה שנאן, איתמר גולני).
בין השנים 1936-1938 משפחת גלילי נסעה, בעקבות פעילות האב, ללונדון.
ב-1947 גויסה אורה לפלמ”ח, היא עברה הכשרה ותפקדה כאלחוטנית מורס בחטיבת יפתח. ב-1948 היתה מפענחת בפלוגת הקשר במטכ”ל. בשנת 1949 בגיל 22 השתחררה מהצבא.
לאחר הצבא חזרה אורה הביתה לאפיקים ועבדה במגוון עבודות (תורנות בחדר האוכל, בפרבר עם הקמתו, באקונומיה ועוד).
באפיקים פגשה אורה גלילי את צבי רז’בסקי, לאחר שהוא חזר מהצבא, והם נהיו לזוג.
ב-1952 אורה וצבי התחתנו באפיקים, על גג הבית של קלרה ולסיה גלילי, אבל אפילו תמונה אחת אין מהאירוע המשמח.
צבי ידע שהוא מתחתן עם הבת הראשונה של הקיבוץ ויש בזה מחויבות ולכן היה ברור שכאן יהיה ביתם. ואכן באפיקים בחרו אורה וצבי להקים את ביתם וכאן נולדו ילדיהם: עוזי, אהובה ויעל.
ב-1957 נבחרה אורה לנציגה במרכז “האיחוד” יחד עם עוד 4 חברים מאפיקים.
מ-1963, לאחר לידת בת הזקונים יעל, עברה אורה לעבוד בהנהלת חשבונות, בבית הלבן, קומה שנייה. 52 שנים עבדה אורה בהנהלת חשבונות והייתה עוגן למקום ולמצטרפים החדשים לאורך השנים.
בשנות ה-70 אורה נבחרה לוועדת נסיעות לחו”ל. בשנות ה-80 אורה ורוני עתיר חיברו את התקנון לוועדת קשר (בין הנושאים: דיור, קשר עם בנים, קליטה ופעילות חברתית ועוד). בשנות ה-90 נבחרה לכהן כנציגת ציבור בוועדה המרכזית (ועד ההנהלה של ימינו).
אורה, כיאה למעמדה כבת הראשונה של הקיבוץ, הייתה מעורבת בנעשה בקיבוץ ולא החמיצה אף אסיפה, היא שלטה בכל החלטה שהתקבלה או תקנון בכל נושא.
עם סיום עבודתה של אורה בהנהלת חשבונות ויציאתה לפנסיה בגיל 88 חגגו לה אירוע פרידה מרגש. מתוך דברי הפרידה: “אורה ראתה בעבודתה שליחות וכיבדה את האדם שמאחורי המספרים, נאמנה לחברי הקיבוץ ושומרת בקנאות על ערכיו, אורה אשת מקצוע שלימדה את טובי מנהלי החשבונות את היסודות אשר מלווים אותם עד היום”.
בטקסט על “ראשונים לדור שני” כתבה אורה: “זכות גדולה היא בעיני להשתייך לאותה קבוצת בנים ראשונה במשק, שגדלה תוך כדי היווצרות והתהוות משק וחברה. תמיד תישאר אתנו הרגשת הראשונות ביצירה – תחושה זו חדרה עמוק לחיינו והעשירה אותנו”.
את אורה ניתן היה לראות סועדת בחדר האוכל עם המטפלת ג’ובי עד לפני שבוע והיא מתקשרת ולבבית לסובבים כתמיד.
פחות מ-3 חודשים לאחר פטירתו של צבי, זוגיות של 72 שנות נישואין, ב-1 בספטמבר 2024, בביתה, נדם ליבה. בת 97 היתה במותה.
המשפחה ובית אפיקים נפרדים היום, בשנת ה-100 לייסוד הקיבוץ, מאחד מסמלי המקום האהובים שלנו.
75 שנים הייתה אורה חברת קיבוץ אפיקים.
עם הילדים עוזי, אהובה ויעל, האח בני, האחות זיוה, בני ובנות הזוג, הנכדים, הנינים, המשפחה, המטפלת המסורה ג’ובי, החברים – אבל בית אפיקים על לכתה של אורה.
יהי זכרה ברוך ותהא נשמתה צרורה בצרור חיינו.
