רם עזה ז”ל

דף הנצחה לרם עזה  ז”ל   (14/02/1935 – 01/04/1996)     (  –  יא ניסן תשכ”ו )

שם האב: חייקל. שם האם: יהודית. חברת הקיבוץ משנת 1954 עזה נולדה באפיקים בשנת 1935, בתם של יהודית‘קה וחייקל רוזן. עזה ששירתה במחזור ח‘ המפורסם של הנח”ל, עזה שבמשפחתה מדי צה”ל היוו סימן-היכר ואות-כבוד, חגגה את יום הולדתה השישים בשמחה ובתקווה כי נכונו לה עוד שנים רבות, טובות ושלוות עם בני משפחתה, חברים ובעיקר חברות טובות. כעבור מספר חודשים, משנודע לה שלקתה במחלה ממארת שקיננה בריאותיה, יצאה למאבק על שארית חייה בנחישות, באמונה ובתקווה כי יימצא מזור לחולייה, אך גם בידיעה כי תבוסה במלחמה זו פירושה פרידה סופית מכל מה שרצתה ואהבה והם החיים עצמם. היא ידעה לתת ולהעניק, לסעוד, להגיש, לסייע, להימצא ליד כשצריך, ולתת “עוד” לפני שמבקשים. עזה הייתה כל ימיה בעסקי חדר-האוכל, בתחום הבריאות, בהתנדבות לעזרת צה”ל, בפעילות למען ביה”ח פורייה, בהתגייסות לכל מבצע, לכל חג, לכל אירוע משמח או עצוב. היא שיחקה ושרה ב”להקת הברווזים” של פעם ורקדה בכל החתונות עד ליום בו כשלו רגליה. עזה הייתה “בת אפיקים” וכך הגדירה עצמה. פרק חייה בחצרים ופרק נוסף מאוחר יותר של חיים בקנדה במסגרת שליחות לתנועת “הבונים”, ככל שהיו חשובים ומשמעותיים, נותרו כקטעים להיזכר בהם, תוך כדי העמקת השורשים בבית האמיתי – אפיקים. אורחות החיים, ארגון המוסדות, פיתוח מערכות השירות, מתכנון ההגשה העצמית ועד מתכונת החתונות – כל אלה היו לגביה עניינים מרכזיים לעסוק בהם ולהקדיש להם ימים ושעות והכול כדי להועיל, לשפר ולהיטיב את הנעשה בבית הקיבוצי. לכל נושא, לכל שאלה, לכל בעיה שציפתה לפתרון, הביאה עימה עזה הבנה רבה, ניסיון עשיר ואכפתיות ללא גבול. היא חיברה אליה קבוצה גדולה של חברים ובעיקר חברות טובות שהפכו להיות חבורה מלוכדת. היו התכנסויות, הייתה עשייה משותפת שכולה תרומה ומעורבות, גאווה ושמחה של אנשים שהרגישו עצמם בביתם. בתקופת חייה האחרונה עברה עזה מסע ארוך וקשה דרך נפתולי הכאב . המשפחה והחברים הקיפו אותה בחום ואהבה עד ימיה האחרונים ועמדו נפעמים אל מול מלחמתה העיקשת להישרד ולנצח במאבק על חייה. עזה נפטרה ממחלתה הקשה בהיותה בת 61. הניחה: בעל – טיבי, בנות – הגר וענת, בן – אמנון, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.