שלו יצחק  ז”ל 

דף הנצחה לשלו יצחק  ז”ל   (05/02/1928 – 17/03/1986)     (  –  ו אדרב תשמ”ו )

שם האב: אברהם. שם האם: חנה. חבר הקיבוץ משנת 1964 יצחק נולד בכפר בגרוזיה, בשנת 1928. בגיל שלוש היגרה משפחתו לארגנטינה. בבית המשפחה שמרו על המסורת היהודית אך יצחק העיד על עצמו שהוא לא חש זיקה מיוחדת לדת. לאחר שסיים בית-ספר תיכון עבד כפקיד. אחר כך ניהל מפעל שעסק במכירת בדים. היה ער מאד למתרחש במדינה והתעניין בנעשה בעולם ובישראל. במשפחתו לא הייתה פעילות ציונית, אך לעיתים היה מבקר עם אביו בכינוסים ציוניים. במיוחד נחרתה בזיכרונו ההתכנסות רבת-העם לרגל הצהרת בלפור. לאחר הקמת מדינת-ישראל עבר גל התלהבות גדול בגולה והתחושה הייתה שחלום חיים מתגשם. ההתרגשות אחזה גם ביצחק. הרגש הלאומי פיעם בו בחוזקה ואחז את המשפחה כולה. יצחק כבר היה נשוי לרעייתו סוניה ושלוש בנות היו להם. סוניה דירבנה ועודדה את יצחק לעלות לארץ-ישראל. הם לא רצו שבנותיהן תתחנכנה בארגנטינה ותהיינה חשופות להשפעות זרות. לא היה קל לפרק את מה שהצליחו לרכוש, ולארוז את המטלטלין לקראת העלייה לארץ-ישראל. למרות הקושי, הם חשו צורך לשנות את אורח החיים הגלותי ולהיקלט בארץ-ישראל, כיהודים גאים. היה ברור ליצחק ולסוניה שמשפחתם תגיע לקיבוץ, בו הלכה ונבנתה חברה חדשה המבוססת על אחריות הדדית ושוויון. הם לא הכירו את התנועה הקיבוצית בארץ, אך נעזרו בבתיה ברונטמן שהייתה שליחה בארגנטינה, וכך, בתמיכתה, הצטרפו לקיבוץ אפיקים. יצחק , סוניה והבנות התקבלו באפיקים בחמימות שהקלה על צעדיהם הראשונים . בתחילה עבד יצחק במטע הבננות, בחיק הטבע. אחר כך, הצטרף לעבודה משרדית בקלת. יצחק נפטר באורח פתאומי מדום לב, והוא בן 58 בלבד. הניח: אישה – סוניה, בנות – גבי, לילי וסיוון, ובן – איתמר . יהי זכרו ברוך.