תרגום מכתב מרוסית לעברית בשאלת “קיבוץ פתוח או קיבוץ סגור”- בית גן 1925
שאלת קבוצה קטנה בדרך לקיבוצנו, אפילו לא הועמדה על סדר היום של הדיונים בקיבוץ. החיים עצמם הראו לנו שדרך קיבוצית כזאת מתנגדת לכל תפיסתנו.
השאלה שאנו דנו בה היא “קיבוץ פתוח או קיבוץ סגור”, וכאן ההחלטה נתקבלה פה אחד. בשבילנו היה ברור שכל השומרים באו לארץ על-מנת להיות פועלים. ואז נשאלת השאלה במה נבדל קיבוץ שומרי מקיבוצים אחרים, גדוד-העבודה ועין-חרוד. ידוע לנו שהתלכדות אנשים לחיים משותפים יכולה להיות נובעת משותפות אינטרסים כלכליים. השקפות פוליטיות זהות, יחסי-אנוש בין איש לרעהו, השקפת-עולם זהה על צורת חיים זו או אחרת. על פי רוב מתלכדים אנשים על יסוד אינטרס כלכלי משותף. אותנו מאחד עבר משותף בתנועתנו ברוסיה ואותם ערכים חינוכיים שספגנו בהיותנו בתנועה. בזה אנו נבדלים מאחרים, אבל אנחנו לא כת סגורה. היסודות התנועתיים שלנו הם נחלת הכלל. כמובן אפשר היה לפזר את “השומרים” בקיבוצים שונים ושמה הם יכלו להקרין מהשפעתם החינוכית אבל זה יכול היה להביא לידי התבוללות ואובדן הערכים.
אנחנו עדיין מועטים וארץ-ישראל היא ארץ שאפשר להשיג בה משהו רק בדרך של מאבק וליכוד. ולכן יצרנו קיבוץ אשר נכנסים בו באופן אוטומטי כל שומר אשר נשלח על-ידי התנועה. האידיאולוגיה שלנו הולכת ומתגבשת ומתחשלת במהלך העבודה והחיים המשותפים. אנחנו לא רוצים להיהפך לקרתנים ולהתבולל בתוך ההמון הרחב. אנו רוצים לבולל את ההמון בתוכנו. ואם אי-אפשר את כולם, הרי חלק ממנו.
אל תחשבו שאנו מעמידים את עצמנו בניגוד לכלל ציבור הפועלים. לא ולא. אנחנו חלק ממנו. איננו רוצים רק שכל אותם הערכים החינוכיים שספגנו בהיותנו בתנועה ייעלמו ויתנדפו.
בקיבוץ שומרי אנו יכולים לקלוט אנשים שלא היו בתנועה. הם יתמזגו איתנו ויקבלו את גישתנו לחיים, ולכן אנו קיבוץ פתוח ומספר חבריו איננו מוגבל.
אנו נקראים “קיבוץ השומר-הצעיר מס.ס.ס.ר”.
